הנרטיב של משקיפי האו"ם על עין ע'זאל ב 1948 (חומרים למשחק תפקידים)

1. מסמך: דו"ח של נציג האו"ם, ריליי (עבד יחד עם ברנדוט) מתאריך 8.9.1948.

דו"ח של האו"ם
הוועדה המרכזית לפיקוח על הפסקת האש
שם המקרה: הכפרים עין ע'זאל, אג'זם וג'בע
מקרה מס' 10

1. אופי התלונה: נטען על-ידי המזכיר הכללי של הליגה של מדינות ערב, על-ידי ממשלת סוריה, על-ידי מטה הצבא העירקי בשכם ועל-ידי המטכ"ל הלבנוני כי לאחר תחילת הפסקת האש השנייה תקף הצבא הישראלי את הכפרים הערבים עין ע'זאל, אג'זם וג'בע ביבשה ומן האוויר; כמו כן נטען ש-4,000 פליטים ועשרות אלפים של ערבים נשבו או נטבחו במהלך התקפה זו.

2. סיכום ראיות: הכפרים עין ע'זאל, אג'זם וג'בע נמצאים בשטח ישראלי, ולפני כניסת הפסקת האש השנייה תושביהם נהגו להתקיף את התנועה הישראלית בכביש חיפה-תל אביב העובר באזור הזה, בתגובה להתקפות כביכול של הכוחות הישראלים. ישנן ראיות המעידות כי במקרים מסוימים ההתקפות הערביות באזור זה היו בעידודו של הצבא העירקי.
החל מיום השמונה-עשר ביולי 1948, הצבא הישראלי התקיף את הכפרים הללו ביבשה ומן האוויר, למרות העובדה שתושבי הכפרים ניסו לשאת ולתת עם הצבא הישראלי כאשר התחילה הפסקת האש השנייה. המטרה המוצהרת של התקפות אלה הייתה להבטיח את התנועה בכביש תל אביב-חיפה.
ההתקפה על הכפרים האלה לבשה אופי של פעולה צבאית. הכפרים הותקפו מן האוויר והופגזו על-ידי כוחות קרקע.
לתושבים הערבים היו מספר נפגעים. על אף שאין אפשרות לאמוד במדויק את מספר הנפגעים, מן החומר העומד לרשותנו ברור כי מספרם לא עלה על 130.
צוות בדיקה מיוחד נשלח לאזור ג'נין, המקום שבו תושבי כפרים אלה נמצאים כעת. רשימות שלמות של התושבים האלה הוכנו. הנתונים הם כדלקמן:

	אוכלוסייה ב31.12.46	מדווחים כהרוגים	מדווחים כנעדרים	אותרו
עין ע'זאל	2,410	22	33	2,464
אג'זם	3,140	32	25	4,153
ג'בע	1,270	8	5	1,494
סך הכול	6,820	62	63	8,111

לא קיים מידע בנוגע לנפגעים של הצבא הישראלי, אך הייתה התנגדות מסוימת להתקפות הישראליות. אין ראיות כי מספר רב של ערבים נשבו על-ידי הכוחות הישראלים.
עם סיום ההתקפה ב-25 ביולי, כל תושבי שלושת הכפרים נאלצו להתפנות. לאחר פינוי הכפרים, הצבא הישראלי הרס בשיטתיות את עין ע'זאל ואת ג'בע. לא נראה כי נגרמו נזקים נוספים לכפר אג'זם מאז ההתקפה.

טענות ישראל
הצבא הישראלי הודה בהתקפה, אך טען כי הייתה מבצע משטרתי בלבד, לגביו אין למתווך סמכות, היות והמבצע נשא אופי פנימי מובהק.

החלטת הוועדה
הוועדה מחליטה כי:
1) בסמכותה לטפל בתלונה. אם התלונה תתברר כנכונה, היא תתייחס לפעולה צבאית, מכיוון שלפעולה היה אופי צבאי ולא משטרתי, ובתנאים האלה העובדה כי הפעולה בוצעה מאחורי קווי הצבא הישראלי אינה משנה את אופיה. לכן, הוועדה אינה מקבלת את הטענה הישראלית.
2) הצבא הישראלי אכן ביצע פעולה צבאית נגד הכפרים עין ע'זאל, אג'זם וג'בע החל מיום ה-18 ביולי 1948 ושפעולה זו מהווה הפרה של תנאי הפסקת האש השנייה.
3) הגורמים שלהלן החמירו את העניין:
(א) הצבא הישראלי אילץ תושבי עין ע'זאל, אג'זם וג'בע להתפנות והרס בשיטתיות שניים מן הכפרים האלה.
(ב) לא היו ראיות לכך כי תושבי הכפרים הנדונים התקיפו את כביש תל אביב-חיפה אחרי כניסת הפסקת האש השנייה לתוקפה.
(ג) הצבא הישראלי תקף למרות המאמצים מן הצד הערבי לשאת ולתת עם הצבא הישראלי.

וו. א. רילי
אלוף, חיל הנחתים של ארצות הברית
יו"ר בפועל של הוועדה המרכזית לפיקוח על הפסקת האש
חיפה, 8 בספטמבר 1948
אושר:
הרוזן פולקה ברנדוט
מתווך מטעם האומות המאוחדות בנושא פלסטין
9 בספטמבר 1948

את המסמך המקורי באנגלית ניתן לקרוא כאן

2. מסמך: מכתב שכתב הרוזן ברנדוט לשר החוץ, מר שרתוק (משה שרת) מתאריך 9.9.1948

האומות המאוחדות
משרד המתווך מטעם האומות המאוחדות בנושא פלסטין
מלון דה רוזרודוס, יוון
9 בספטמבר 1948

מר מ. שרתוק,
שר החוץ, ממשלת ישראל הזמנית
הקריה

הוועדה המרכזית לפיקוח על הפסקת האש
מקרה מס' 10- הכפרים עין ע'זאל, אג'זם וג'בע

אדוני,
אני מתכבד להעביר כאן עותק של ממצאי הוועדה המרכזית לפיקוח על הפסקת האש בנוגע למקרה המוזכר לעיל, ואשר אישרתי, כפי שצוין בעמוד 2 של ממצאים אלה.
בקשר לחקירה והממצאים בנוגע למקרה, עמדתה של ממשלת ישראל הזמנית, המתבססת על גישה טכנית לסמכויות שיפוט, הכשילה כל אפשרות לקבל תיאור מפורט ממקורות ישראלים בנוגע לאירוע. לדעתי, על סמך הראיות הזמינות לנו, אופי הפעולה שננקטה על-ידי הכוחות הצבאיים שלכם לא היה מוצדק בנסיבות הקיימות, במיוחד לאור הצעתם של הכפריים הערבים לשאת ולתת, ומה שנראה כהימנעותה של ישראל לבחון במלואה את ההצעה ולמצות כל מאמץ לפתור את הקושי בדרכי שלום. בנוסף, דעתי הנחרצת היא כי האמצעים שננקטו, הכוללים הריסתם השיטתית של שניים מבין הכפרים, היו מוגזמים, והיוו הפרה של רוח הפסקת האש ושל תנאיה.
המידע ברשותנו מצביע על כך כי שלושת הכפרים ניזוקו במידה מסוימת בזמן ההתקפה, ושלאחריה עין ע'זאל וג'בע נהרסו בשיטתיות, אך לא נגרם נזק משמעותי לכפר אג'זם מאז ההתקפה.

לאור קביעות הוועדה, החלטתי היא כי:
(1) התושבים הערבים של הכפרים עין ע'זאל, אג'זם וג'בע, אשר נאלצו לפנות כפרים אלה לאחר כניסת הפסקת האש השנייה לתוקף, יורשו לחזור אליהם מיד ולגור שם בשלום;
(2) ממשלת ישראל הזמנית תעשה כל שניתן כדי לשקם את תושביהם הערבים של כפרים אלה, כולל שיפוץ על חשבונה של כל הבתים אשר ניזוקו או נהרסו בהתקפת הכוחות הישראלים, יחד עם הבתים שניזוקו או נהרסו אחרי אותה התקפה, תוך הבנה כי קביעה זו לא תשמש תקדים לטיפול בכל מקרה אחר, מאחר והקביעה מבוססת על התנאים המיוחדים שקיימים במקרה הזה;
(3) התהליך שבאמצעותו תמומשנה ההחלטות הכלולות בסעיפים (1) ו-(2) לעיל ייקבע ללא דיחוי בין ראש המטה שלי ונציגיו המוסמכים של השלטונות הממונים.

לסיום, עלי להדגיש כי החלטותיי מבוססות על ממצאים שאליהם הגיעה הוועדה רק לאחר ניהול חקירה מקיפה ביותר בעניין הזה.
חמישה צוותי חקירה נשלחו לשטח במועדים שונים. הנתונים המובאים בסעיף 2 של הממצאים הושגו על-ידי הכנת רשימות של שמות אמיתיים, דבר שדרש תקופות ארוכות של עבודה סבלנית ומדויקת. על סמך נתונים אלה ניתן היה לבחון את טיבה של הטענה כי 4,000 פליטים ועשרות אלפי ערבים נשבו או נטבחו במשך ההתקפה הישראלית. נתונים אלה הבהירו כי מספר ההרוגים לא יכול היה לעלות על 130, ושמספר השבויים לא היה גדול, דבר המוכיח כי טענה זו לא הייתה מבוססת.

שלך בנאמנות,
הרוזן פולקה ברנדוט
המתווך מטעם האומות המאוחדות בנושא פלסטין

את המסמך המקורי באנגלית ניתן לקרוא כאן

ספריה

זוכרות