שאלות נפוצות

כמה פליטים פלסטינים ישנם כיום? האם כולם רוצים לחזור?

מעריכים כי כיום מתגוררים מעל ל-7 מיליוני פליטים פלסטינים במדינות שונות, כולל בגדה המערבית וברצועת עזה, מתוכם מעל 260,000 עקורים פנימיים, שהם אזרחים ישראלים שנותרו בתוך תחומי הקו הירוק. קיימת הסכמה רחבה בין הפליטים על עצם זכותם לשוב, אולם לא ניתן לדעת מראש כמה יבחרו לעשות זאת, כאשר תוצע להם הברירה בפועל.

למה דווקא "זוכרות"? העמותה שלכם מורכבת רק מנשים?

בעמותת 'זוכרות' ישנם נשים וגברים. השם 'זוכרות' נבחר משום שאנו מאמינים/ות שסוג הזיכרון הרווח בחברה הישראלית לגבי מלחמת 1948 הוא זיכרון מיליטריסטי ושוביניסטי באופיו, שעוסק בעיקר בקרבות, במבצעים, בכיבושים ובהאדרת גבורה. בחרנו להשתמש בפועל שפחות מקובל בשפה העברית, כביטוי לניסיון שלנו ליצור חלופה פמיניסטית שתעלה לסדר היום נושאים אחרים, כמו חייהן של הקהילות הפלסטיניות שחיו בארץ עד המלחמה, וגורלם של הנשים, הגברים והילדים שהרכיבו אותן.

 

המטרה היא רק לזכור, או שיש לכם גם מטרה פוליטית וחזון עתידי כלשהו?

במציאות בה מתנהל מאבק על מה לזכור וכיצד זוכרים, פעולת הזיכרון עצמה היא פוליטית. 'זוכרות' מאמינה שהזיכרון ולקיחת האחריות על הנכבה הפלסטינית על ידי הציבור היהודי בישראל הם תנאי בסיסי והכרחי לתיקון פשעי הנכבה, אך הם אינם מספיקים. בין השאר חייב להתלוות אליהם גם יישומה של זכות השיבה של הפליטים, כתיקון המתבקש לנכבה המתמשכת. גם עם השגת הפיוס, פעולת הזיכרון אינה יכולה להסתיים-  היא משימה מתמשכת. בכל מקרה, אנו מאמינים/ות שעל הפתרון הפוליטי להתגבש מתוך עבודה משותפת ומוסכמת בין תושבי הארץ והפליטים עצמם.

עד מתי נשמרת זכות השיבה? כמה דורות?

"תאריך סיום" לזכות השיבה, ואיתו סוף מעמד הפליטות, הוא דבר שנקבע בהסכמים, ובהתבסס על אפשרות הבחירה של הפליטים. כל עוד אין הסכם, הזכויות עוברות אל צאצאי הפליט/ה ללא הגבלת זמן.

ומה על זכויות השיבה והרכוש של היהודים המזרחים ממדינות ערב, שאיבדו רכוש רב כשגורשו משם?

לכל פליט ופליטה הזכות לחזור למולדתם ו/או לקבל פיצוי על אבדן ביתם ורכושם, בלי הבדל מוצא. מזכות זו אמורים ליהנות גם יוצאי המדינות הערביות שהגיעו לארץ. יחד עם זאת, הפליטים הפלסטינים כלל אינם אחראים לגורלם של אותם יהודים, ולכן אין להתנות את פתרון בעייתם (הן מבחינת השיבה והן מבחינת הרכוש) בזו של יהודים יוצאי מדינות ערב.

למה אתם לא מזכירים את מעשי הפשע נגד יהודים בעבר ובהווה?

'זוכרות' קמה על מנת להזכיר סיפורים שהודחקו ונשכחו בקרב הציבור היהודי בישראל. התמקדותה של 'זוכרות' בפשעי ישראל נגד הפלסטינים אינה נובעת מהתעלמות מפשעים שנעשו נגד יהודים, אלא מתוך תפיסה לפיה קולם של הקורבנות היהודים בקונפליקט נוכח דיו בשיח הישראלי. כמו כן, מכיוון ש'זוכרות' פועלת בקרב הציבור היהודי בישראל לקידום לקיחת האחריות שלו, הדגש בפעילותה הוא על הפשעים אשר באחריות ציבור זה.

הערבים לא קיבלו את תכנית החלוקה, והנכבה היא אחת התוצאות של צעד זה. אז מה הם מתלוננים?

ראשית כל, חשוב להבין שהנכבה המתמשכת היא בסופו של דבר הכרעתה הפוליטית של ממשלת ישראל לאחר מלחמת 1948 למנוע את שיבת הפליטים הפלסטינים ולהרוס את בתיהם. מבחינה זו, אחריות הצדדים לפרוץ המלחמה אינה תירוץ או הצדקה לנכבה.
לכל אדם שמורה הזכות לחיות בביטחון בביתו ובמולדתו. הסכמתו או אי הסכמתו של אדם לחלוקה של ארצו היא בגדר דעה פוליטית, שאין לה כל קשר לזכויותיו הבסיסיות.
יחד עם זאת, יש ערך לזיהוי סיבות ההתנגדות העיקרית של הפלסטינים להצעת החלוקה של האו"ם. ההצעה חילקה את הארץ לשתי מדינות עתידיות, כאשר במדינה היהודית הפלסטינים היו אמורים להוות כמעט מחצית מהאוכלוסייה. תכנית זו העלתה חשש ממשי שקבלתה תוביל בשלב זה או אחר לטרנספר של האזרחים הערבים מהמדינה. בנוסף, מאחר שלמעשה הפלסטינים היוו רוב גדול באוכלוסיית פלשתינה המנדטורית, הם ראו בהצעת החלוקה ניסיון של המיעוט היהודי לכפות את דעתו על הרוב.
מעבר לכך, יש לעתים ישנה נטייה לשכוח שגם בציבור היהודי רבים התנגדו להצעת החלוקה (הרוויזיוניסטים), או ראו בה רק שלב ביניים (מפא"י), ושבמהלך המלחמה כוחות הצבא הישראלים התעלמו מהצעת החלוקה וניהלו התקפות וכיבושים מעבר לקוויה.

האם זכות השיבה פירושה שיבה בדיוק לאותו מקום ממנו באו הפליטים? מה אם ביתם כבר נהרס? ומה אם גרים בו כיום אחרים?

מרבית האוכלוסייה היהודית בישראל מתגוררת באזורים עירוניים המהווים כרבע משטח המדינה. שלושת הרבעים הנותרים מאוכלסים בדלילות, וחיים בהם כ-160,000 יהודים בלבד. מוצאם של רוב הפליטים הפלסטינים הוא מאזורים אלה. מחקרים שנערכו על ידי החוקר הפלסטיני ד"ר סלמאן אבו-סיתא בסוף שנות ה-90 העלו כי על כ-90% מן האדמות של הפליטים הפלסטינים עדיין לא הוקמו ישובים חדשים. למרבה הצער, בשנים האחרונות נמכרות חלק מאדמות הפליטים במסגרת תהליך הפרטת אדמות המדינה, ונמשך לאיטו גם הרס הבתים שנותרו על כנם. כיום, ההערכה היא כי כ-80% מאדמות הפליטים אינן מיושבות.
לגבי שאר המקומות, ברור שלא ניתן להחזיר לאחור את גלגל ההיסטוריה. 'זוכרות' אינה מאמינה בפתרון עוול על ידי יצירת עוול חדש. במקרים כאלה, פתרון אפשרי יכול להיות שיבה של הפליטים לישובים חדשים שייבָּנו עבורם במקום קרוב. בכל מקרה, הפתרונות המעשיים בשטח צריכים להיות נידונים במשא ומתן בו ישתתפו תושבי הארץ ופליטיה, בדגש על מעורבות מקומית-אזורית.

האם זכות השיבה איננה בעצם שם קוד לחיסול מדינת ישראל?

זכות השיבה היא זכות אדם בסיסית, שיישומה אינו אמור להיות מותנה בפתרון מדיני זה או אחר. אין ספק שעם יישום השיבה, בכל הסדר מדיני עליו יוסכם, ישראל תשנה את אופייה הקולוניאלי. אופי השינוי והיקפו תלויים, בין השאר, בהסכמות שייקבעו במשא ומתן בין תושבי הארץ ופליטיה. 'זוכרות' מאמינה שהשינוי טומן בחובו סיכוי גדול לריפוי הפצע העמוק בין יהודי הארץ לפלסטינים, ולראשונה להשתלבות ממשית של יהודי ישראל במזרח התיכון, כשווים ולא ככובשים.

 

זוכרות ברשת