יחידה 2: תבנית נוף מולדתו
מה רואים בנוף? מה לא רואים בו?

להורדת מערך השיעור של יחידה 2

ביחידה זו נבחן תצלומים של מקומות שונים בארץ, שבהם ניתן למצוא שרידים של יישובים פלסטיניים מלפני 1948. באמצעות התצלומים ננסה להסתכל על הנוף המוכר לנו בעיניים חדשות, המזהות את סימני הנכבה במרחב.


מטרות

  • לבחון מחדש את הנוף המוכר על מנת לחשוף בו את השרידים לנכבה.
  • להתוודע לסיפורים שאיננו מכירים על המקומות המוכרים לנו.
  • לפתח ראייה ביקורתית המזהה לא רק את שרידי הנכבה אלא גם את הסימנים למחיקת שרידיה.

מהלך הפעילות

1. הקרנת מצגת "הנכבה במרחב"

המצגת מכילה סדרה של צילומים עכשווים בארץ של מקומות פלסטיניים שנהרסו בנכבה. הצילומים נבחרו כמייצגים של דפוסי מחיקה שונים של החברה הפלסטינית על-ידי הממשל הישראלי והם מייצגים תמונות מוכרות לתלמיד הישראלי מהנוף הסובב אותו.

המורה יעבור שקופית שקופית במצגת, ויקיים דיון קצר בכיתה על כל אחת מהשקופיות. מומלץ לשאול עם הצגת כל שקופית:

  • האם מישהו מזהה את המקום?

  • מה רואים פה?

  • מה לא רואים פה?

  • מה אתם יודעים על המקום הזה?

יש לאסוף תשובות מהתלמידים ויחד איתם לחשוב מה ניתן ללמוד מהתמונה על הנכבה. לאחר מכן כדאי לתת מידע קצר על המקום.

הערה למורה: במידה ואין אפשרות להקרין מצגת בכיתה, כדאי להדפיס את התמונות מהמצגת, לתלותן בכיתה כתערוכה או להעביר תמונה-תמונה בין התלמידים במהלך השיעור. בנוסף, כדאי לבחור ארבע-חמש תמונות ועליהן להרחיב במהלך השיעור, ועל השאר לעבור בקצרה. מומלץ לבחור לפחות תמונה אחת מכל סדרה (כל סדרה מייצגת פרקטיקה שונה של מחיקה), ו/או תמונות שהמורה מזהה כרלוונטיות ומעניינות יותר לתלמידים.

2. דיון בכיתה

אנו מציעות כאן שלוש אפשרויות לדיונים לאחר המצגת, המפתחים נושאים ספציפיים מתוכה. אפשר לבחור נושא אחד ולהרחיב עליו.

א. הצבר (שקופית 15)

קריאת הטקסט של אנטון שמאס ודיון עליו בעזרת שאלות כגון:

  • מהן ההגדרות השונות של ה"צבר" שמוזכרות בשיר?

  • מהו הצבר עבור הישראלים?

  • מהו הצבר עבור הפלסטינים?

  • מה המסר של המשורר לדעתכם? למי הוא ממען אותו?

ב. שמות (שקופיות 16-20)

קריאת ציטוטים בנושא שינויי שמות מקומות: ציטוט של משה דיין שהופיע במצגת, ופסקה שכתב ס. יזהר.
ניתן לפתח דיון סביב שאלות כגון:

  • מה הייתה המטרה של שינוי ומחיקת השמות הערביים?

  • מדוע בחלק מהמקומות השמות העבריים החדשים לא נקלטו והשם שבו הישראלים משתמשים עד היום הוא השם הפלסטיני (כמו למשל בשכונות בירושלים)?

  • האם לדעתכם יש כיום חשיבות לדעת את השמות הערביים שהיו? למה? מהי?

ניתן להשתמש גם בקטעים מתוך הטקסטים שבקריאה נוספת של יחידה מספר 1.

ג. יערות קק"ל (שקופית 14)

קריאת הסיפור של א.ב.יהושע "מול היערות" ודיון סביב שאלות כגון:

  • מה הרגשתם במהלך קריאת הסיפור? מה אתם חושבים עליו?

  • מה אתם יודעים על היערות בארץ (מי נטע אותם, למה וכו')?

  • האם הסיפור הוסיף לכם משהו שלא ידעתם קודם?

  • מהו התהליך שעוברת הדמות הראשית בסיפור ביחס לערבי וביחס ליער?

  • האם הוא מגלה משהו שלא ידע קודם? האם וכיצד זה משנה את ההתנהגות שלו ואת תפיסותיו? 

הצעה לפעילות המשך

על כל תלמיד לספר על מקום שהוא מכיר, שהוא חושב או יודע שהיה בעבר יישוב פלסטיני. ניתן לנסות ולאתר מקומות או פרטי נוף לפי הסדרות שהופיעו במצגת, ואז לבדוק האם היה זה יישוב פלסטיני באמצעות האינטרנט ומפות מהתקופה. אפשר להנחות את התלמידים להביא צילום של המקום (ניתן להיעזר ברשימת אמצעי מחקר בדף העבודה של יחידה 8).


פירוט חומרי העזר

מצגת הנכבה במרחב

המצגת מכילה סדרה של צילומים עכשווים בארץ של מקומות פלסטיניים שנהרסו בנכבה. הצילומים נבחרו כמייצגים של דפוסי מחיקה שונים של החברה הפלסטינית על-ידי הממשל הישראלי והם מייצגים תמונות מוכרות לתלמיד הישראלי מהנוף הסובב אותו.

מצגת התמונות מובאת לצד הצעה כיצד להשתמש בה בכיתה. הצעה זו מורכבת משני רבדים של התייחסות לכל תמונה: רובד אחד מתייחס להקשר הכללי של התמונה והתופעה שהיא מעידה עליה (ה"סדרה", כפי שמפורט ברציונל הפדגוגי). הרובד השני מתייחס למידע על המקום הספציפי שבו צולמה התמונה.
בקובץ פאואר פוינט של המצגת, ניתן לראות את ההסברים לשקופיות בהערות מתחת לכל שקופית או על-ידי שינוי לתצוגה של "עמוד הערות" (notes page) דרך סרגל הכלים "תצוגה" (view) בתכנת המצגות. ניתן לקרוא את ההערות גם כאן.

טקסטים לקריאה

קטע קריאה לדיון על הצבר ועל זיכרון קולקטיבי/ אנטון שמאס
מקורות וטקסטים בנושא שינוי שמות מקומות


 

רקע תאורטי

הנכבה התרחשה בעיקר ב-1948, והיא כללה את הרס רוב היישובים הפלסטיניים, את הפיכת תושביהם לפליטים ואת מחיקת החיים הפלסטיניים העשירים שהיו פה. הנכבה התרחשה כחלק ממלחמת 1948 (היא מלחמת העצמאות), והיא אחד האירועים המרכזיים שעיצבו את מציאות חיינו. עם זאת, הנכבה הוצאה אל מחוץ למרחב הפיזי והפוליטי של ישראל, ומכאן שאנו בדרך כלל יודעים עליה מעט מאוד. תמונות הנוף של הארץ טבועות בנו ואנו מזהים אותן כחלק מהנוף של ישראל. נוף זה כולל (עדיין) עדויות לחיים הפלסטיניים שהיו בו. מ-1948 ועד היום הכפרים, המבנים ושרידי החיים הפלסטינים הולכים ונמחקים.

מטרתה של יחידה זו היא להתבונן במרחב שלנו היום ובהיסטוריה שלנו בעיניים ביקורתיות. דרך חיפוש במרחב אחר עדויות לנכבה, ניתן להתחיל להכיר וללמוד על ההיסטוריה של הנכבה. היחידה תחבר את המבט האישי והמוכר על המקומות בארץ עם הסיפור של 1948 של אותם המקומות.


רציונל פדגוגי

תהליך ההיכרות עם הנכבה מעמת אותנו לעתים עם חוסר הידע שלנו, וכרוך בחשיפה ובגילוי של מידע שהודחק. ההיכרות שלנו עם מקומות הקרובים לנו עוברת דרך הסיפורים שאנו מכירים, סיפורים המהווים חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. מה קורה כאשר המקום נשאר אותו מקום אך מתווסף לו סיפור נוסף, לפעמים סותר? איזה תחושות מתעוררות?

בפעילות נלמד על הנכבה מתוך בחינת הקיים: בחינת המרחב הפיזי המוכר לנו, זה שמסביבנו. בחרנו לפתוח ביחידה העוסקת במרחב הממשי, מתוך מחשבה שהמפגש עם מקומות מוכרים יכול להוות דרך נוחה ונגישה לפתוח נושא מורכב זה, ולאפשר לתלמידים להתייחס אליו מנקודת מוצא שאינה זרה.
הלמידה על הנכבה תיעשה תוך שימוש בַּמתודה "קריאה של צילום", הכוללת התבוננות בתצלומים מוכרים באופן המאפשר מבט שונה ומחודש על המרחב. מתודה זו אינה מצריכה ידע מוקדם או התמחות באמנות. במהלך הפעילות נציג בפני התלמידים מספר צילומים של מקומות שונים שבהם הנכבה נוכחת או נסתרת, כאשר כל תמונה מדגימה פרקטיקה שונה של מחיקת הנכבה מהמרחב. כל קריאה של צילום תכלול מספר שלבים:
1. היכרות של התלמיד עם המקום: המורה ייפתח בשאלות: "מה רואים פה?" "מה לא רואים פה?" ו-"מה אתם יודעים על המקום הזה?". שלב זה חשוב מפני שהוא יעודד את התלמידים לשתף את הכיתה בידע שלהם. היות שצפוי שהתלמידים לא יזהו היכן נמצאת כל תמונה, כדאי לעודד אותם לנחש. בכך אפשר לעזור להם לראות שהנוף הזה מוכר להם גם אם לא יודעים את שמו ואת מיקומו המדויק.
2. השלב השני יתחיל מתוך העלאת שאלות על הידע שהתלמידים סיפקו בנוגע למקומות. המורה יבחן עם התלמידים מה לא נמצא בתמונה, אילו יחסים עולים מהתמונה ומה מייצגת התמונה בהקשר לנכבה.
3. מידע על המקום: המורה יוסיף ידע על המקום לפני שנת 1948 ובמהלכה (דוגמאות לקריאות בתצלומים לפי שאלות אלו, ניתן למצוא כאן).
היחידה תוכל לעורר שאלות ולהציע פרשנויות שלא נוכחות בסיפור המוכר. הקריאה בצילום לא רק מספרת על מה שיש באתר המצולם, אלא חושפת גם את מה שלא מסופר ומאפשרת לשאול שאלות חדשות על המקום הנראה בצילום.
הדימויים שנבחרו לפעילות זו הם ייצוגים שכיחים בנוף הישראלי, כמו שיחי צבר, גבעות עזובות עם אבנים פזורות או בתים המיוחסים לתקופה היסטורית עתיקה של הארץ. קריאה צמודה בצילומים תאפשר שאילת שאלות ביקורתיות כמו: של מי היה הבית? מה קרה לתושביו? מי שתל את שיחי הצבר? למה הם שימשו? למה יש גבעה עזובה באמצע העיר? למה יש שם כל כך הרבה אבנים?
היכרות עם השרידים של החיים הפלסטיניים במרחב תעלה אל פני השטח את הפרקטיקות שבאמצעותן נמחקה הנכבה הפלסטינית מהמרחב הישראלי. פרקטיקות המחיקה חוזרות על עצמן במקומות שונים ברחבי הארץ. מצאנו כי ניתן לזהות את פרקטיקות המחיקה ולקבץ אותן למעין "סדרות". בחינת דוגמה אחת מכל סדרה תוכל ללמד אותנו על הסדרה כולה, זאת אומרת על פרקטיקת המחיקה. באמצעות תרגול של "קריאת צילומים" נוכל לייצר צורת התבוננות חדשה על המרחב, התבוננות שכוללת בתוכה גם את הנכבה.

הסדרות שבחרנו הן:
1. מבנים פלסטיניים קיימים: מבנים אלה נשארו על כנם, אך לא תמיד בשלמותם. לעִתים המשיכו להשתמש בהם למטרתם המקורית (למשל בתי ספר), ולעתים הם הוסבו לשימושים אחרים כגון מבני ציבור, מבני מגורים, מבני קודש ועוד (שקופיות 6-10).
2. כפר בתוך עיר: ישנם כפרים פלסטיניים שהפכו לחלק אינטגרלי מהנוף העירוני הישראלי. החל משנת 1949 ובמהלך שנות החמישים שיכנה מדינת ישראל מהגרים יהודים בחלק מהכפרים הפלסטיניים. במהלך השנים פונו תושבים רבים ומרבית הבתים נהרסו. עם זאת, יש עדיין חלקי כפרים שבהם מתגוררים יהודים עד היום, על אף שהמבנים מצויים בסכנת הריסה מתמדת (שקופית 11). במקומות מעטים, כמו למשל בליפתא, בתים רבים עדיין עומדים, אך רק חלק מבתי הכפר יושבו מחדש (שקופית 12).
3. הזנחה: בתי הקברות הפלסטיניים הושארו נטושים ומוזנחים. במקומות רבים המצבות נותצו ופוזרו לכל עבר (שקופית 13).
4. הסתרה: יערות הקרן הקיימת לישראל ויערות אחרים ניטעו על שרידי וחורבות כפרים פלסטיניים (שקופית 14).
5. שיחי הצבר ידועים לנו כמסמלים את הדור היהודי החדש שנולד בארץ, אך הם סימן לחקלאות הפלסטינית, שבה השתמשו בצבר למטרות גידור. תמונה זו מזמנת דיון ביקורתי בדמות הצבר ובמיתוס שנבנה סביבו בתרבות הציונית-ישראלית (שקופית 15).
6. שמות: השקופית האחרונה עוסקת בנושא שינוי השמות של המקומות בארץ אחרי הנכבה. מפת הארץ מורכבת היום ברובה משמות ששוחזרו ו/או הומצאו אחרי 1948, אך אנו לא מכירים את המפות שהיו פה קודם. חוסר ההיכרות שלנו עם ההיסטוריה הפלסטינית נובע בין השאר ממחיקת השמות ומשינויים (שקופיות 16-20).
דרך זיהוי ההיסטוריה במרחב, נאפשר לתלמידים לחוות רובד נוסף בנוף המוכר להם – אך בצורה שונה וחדשה. יתרה מכך, הנוף המוכר מראה לתלמידים שבעצם הם יודעים כבר דבר מה על הנכבה.

ביביליוגרפיה והמלצות לקריאה נוספת

שי, א. (2002), "גורל הכפרים הערביים הנטושים במדינת ישראל ערב מלחמת ששת הימים ואחריה", קתדרה 105. עמ' 170-151.

זוכרות ברשת