שוּרוּך – סדקים בהיסטוריה
השלמות לתכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י"א: "בונים מדינה"

להורדת חוברת הסדקים בהיסטוריה לחץ/י כאן

מבוא

ערכת סדקים זו באה למלא חללים משמעותיים בתכנית הלימוד בהיסטוריה לכיתות י"א - יחידה 4, "בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון". לתפיסתנו, התכנית הקיימת היום מציגה את ההיסטוריה של הציונות והיישוב העברי בארץ באופן חסר ומתעלמת כמעט לחלוטין מנוכחותו, מאווייו, חששותיו והתפתחותו של העם הפלסטיני בארץ בטרם הוקמה המדינה, ומהמחיר הכבד ששילם בעקבות הקמת מדינת ישראל.

זאת ועוד, נושא היחסים בין היהודים לפלסטינים בתקופת היישוב מתמקד אך ורק בקונפליקטים האלימים בין הקהילות ונוטה להציג את העוינות הפלסטינית כלפי הציונות והיהודים כמאפיין טבעי של הנפש הפלסטינית או כרגש שנוצר יש מאין. התוכנית אינה נותנת את הדעת כלל לאחריות של התנועה הציונית ואנשי היישוב להתפתחות יחסי העוינות ולהתדרדרות החוזרת ונשנית לכדי אלימות ושפיכות דמים.

תכנית הלימודים הנוכחית, אם כן, תורמת תרומה מרכזית למחיקת העבר הפלסטיני ולתפיסה מעוותת של היחסים בין שני העמים. כך, ההיסטוריה כפי שהיא מוצגת בתכנית הלימודים אינה היסטוריה כי אם אידיאולוגיה, אידיאולוגיה ציונית חד-ממדית. בוגרי תיכון ישראלים רבים מאמצים במהלך לימודיהם תפיסת עולם מתקרבנת ועוינת כלפי הפלסטינים ונוטים להתבונן על המציאות בעבר ובהווה באופן חד-צדדי, שאינו מאפשר חשיבה אלטרנטיבית ומציאת פתרונות ממשיים לקונפליקט המתמשך.

מה עומד מאחורי בחירת הסדקים?
הסדקים נבחרו בקפידה לאחר מחקר מעמיק בתכנית הלימודים הרשמית. בכל אחד מהנושאים שנבחרו להרחבה, סיפקנו מידע היסטורי שהושמט מתכנית הלימודים והעלנו בנוגע אליהם שאלות חשיבה ביקורתיות. הסדקים מתמקדים בנושאים מרכזיים בתכנית הלימודים, המשמשים אבני דרך בהיסטוריוגרפיה הציונית. זאת מתוך הבנה, שנושאים אלו זוכים ממילא בזמן שיעור ארוך יחסית ולכן כדאי להציע עבורם תכנים המאירים זוויות חדשות ומחשבות ביקורתיות.

השאלות המרכזיות שהנחו אותנו בבחירה היו: מדוע בחר משרד החינוך להשמיט מידע מסוים? איזו אידיאולוגיה השמטות אלו משרתות? והאם הוספת המידע יכולה לשרת את המטרה של חשיבה אלטרנטיבית וביקורתית בנוגע לעבר ולהווה?

מבנה הערכה
ערכת הסדקים אינה מהווה תחליף לתכנית הלימודים הרשמית שעליה נבחנים התלמידים בבחינת הבגרות. מטרתה לספק הרחבות למערכי השיעור הסטנדרטים ולהציע חשיבה אלטרנטיבית על נושאים נבחרים. מתוך מודעות לזמן המוגבל המוקצב ללימודי ההיסטוריה בתיכון ולצורך להכין את התלמידים לבחינת הבגרות, פיתחנו ערכה מודולרית, המאפשרת לכם לבחור היכן ברצונכם להרחיב והיכן אתם מוצאים לנכון להעמיד בפני התלמידים סימן שאלה על התכנים הרשמיים של משרד החינוך הישראלי.

בכל סדק תוכלו למצוא הצעה לשילובו בתוך התכנית הרשמית, אך זוהי הצעה בלבד. הנכם מוזמנים לשלב סדקים שלמים, חלקים מהם או שאלות נבחרות בתוך השיעורים. בידכם הבחירה מה הם הנושאים הנראים לכם מרכזיים וחשובים להבנת התהליכים ההיסטוריים ולהתאים את התכנים להרכב האנושי של כיתתכם ולדיונים העולים במהלך השיעורים.

בראשית כל סדק, הצענו היכן לדעתנו כדאי לשלב את הסדק בתכנית הלימודים כפי שהיא מופיעה באתר מפמ"ר היסטוריה.

כמו כן, תוכלו למצוא בערכה מתודות שונות להעברת הסדקים – עבודה בקבוצות, צפייה בקטעים מסרטים, מבט על ההיסטוריה מתוך ההווה, דימויים, תמונות וחומרי מקור, מטלת חשיבה הנעשית בבית ועוד. כל התמונות וחומרי המקור נמצאים גם במצגת הפאואר פוינט המצורפת. 

החוברת כולה נמצאת כקובץ PDF שניתן להוריד מעמוד זה.

להורדת מצגת תמונות לשימוש במערכי השיעור בחוברת, לחצ/י כאן.

תוכן עניינים ונושאי הסדקים

סדק ראשון: אוריינטליזם ציוני
מה הוא אוריינטליזם וכיצד קשורה אליו הציונות; מה חשבו המהגרים היהודים הראשונים על הפלסטינים שחיו בארץ; איזה סוג של בית לאומי חשבו להקים ועוד. 

סדק שני: אומה אחת מבטיחה לאומה שנייה את ארצה של אומה שלישית
הציפיות של שני העמים להשגת מדינה עצמאית בפלסטין/ארץ ישראל עם בואם של הבריטים; מה היו השאיפות של הפלסטינים; מדוע התעלמה בריטניה מזכויותיהם של הפלסטינים ובחרה להעניק לציונות את הצהרת בלפור ומדוע חבר הלאומים המשיך במגמה זו; וכיצד התפתחה הלאומיות הפלסטינית בסוף התקופה העות'מאנית ובמהלך תקופת המנדט.

סדק שלישי: המרוץ להתיישבות ורעיון "גאולת הקרקעות"
ממי קנו הציונים את הקרקעות וכיצד העברת הבעלות השפיעה על הפלסטינים שחיו עליהן ומצאו בהן את פרנסתן; האם התנועה הציונית נתנה על כך את הדעת? 
סדק זה מקשר בין המאבק העכשווי של תושבי כפר שלם נגד פינויים מהמקום לבין ההיסטוריה של פינוי הפלאחים הפלסטינים מאדמתם לאחר שרכשו היהודים את הקרקעות במהלך תקופת המנדט.

סדק רביעי: בדלנות והפרדה
מדיניות הבדלנות של היישוב היהודי בארץ ומאמצי התנועה הציונית ליצור הפרדה מוחלטת בין המשק העברי למשק הפלסטיני בארץ; אילו תחושות מדיניות בדלנית זו עוררה בקרב תושביה הפלסטינים של הארץ; והאם אפשר היה גם אחרת. סדק זה מקשר בין תנועת ה – BDS העכשווית לבין הקמפיין לרכישת תוצרת עברית של שנות ה- 30.

סדק חמישי: מאורעות תרפ"ט במבט אחר
הפרובוקציה היהודית שהובילה להסלמה והאלימות ההדדית של שני הצדדים, זאת בניגוד לדימוי הרווח בארץ של יהודים כקורבנות בלבד ופלסטינים כתוקפנים; שאלות היסטוריוגרפיות: מה בוחרים לספר לנו ומה לא? מדוע בוחרים לספר לנו את הסיפור מנקודת מבט אחת בלבד, זו היהודית, ומה זה משרת.

סדק שישי: התעוררות פלסטינית: המרד הערבי (1939-1936)
הסיבות לפרוץ המרד הערבי נגד השלטון הבריטי מנקודת מבט פלסטינית; רעיון הטרנספר של הפלסטינים עולה באופן רשמי בוועדת פיל, ומה הייתה תגובתם של מנהיגי היישוב וההנהגה הציונית לרעיון זה. 

סדק שביעי: טרור יהודי
הוויכוח ביישוב על התגובה הראויה למרד הערבי; ניצחון הגישה הקוראת לשימוש בטרור יהודי, זאת בניגוד לגישה הרווחת של ניצחון מדיניות ההבלגה. 

סדק שמיני: השבת השחורה
סיפורו של וולפגנג (זאב) פון וייזל, איש התנועה הרוויזיוניסטית, המעצר המנהלי שלו במהלך השבת השחורה ושביתת הרעב בה פתח; שביתת רעב ככלי למאבק פוליטי.
סדק זה מקשר בין שביתות הרעב של העצירים המנהליים הפלסטינים כיום לבין שביתת הרעב של פון וייזל.

סדק תשיעי: פתרון לשאלת פלסטין, דעת מיעוט
עדותו של יהודה לייב מאגנס, נשיא האוניברסיטה העברית, בפני ועדת אונסקו"פ; רעיון המדינה הדו-לאומית והאם הוא רלוונטי להיום. 

סדק עשירי: תכנית החלוקה
חשיבה ביקורתית על הטענה שהפלסטינים לא קיבלו את תכנית החלוקה ולכן איבדו את ביתם; האם הנהגת היישוב אכן קיבלה את תכנית החלוקה, או שמא היה זה תכסיס דיפלומטי בלבד? 

סדק אחד עשר: מלחמת 1948
מידע על הנכבה הפלסטינית, על הבריחה והגירוש של הפלסטינים מבתיהם בכל שלב של המלחמה; תכנית ד' ותכנון הגירוש היזום של הפלסטינים מגבולות המדינה; מידע על מעשי טבח, אונס וביזה במהלך המלחמה; דיון על "חוק הנכבה" מ 2011 והאיסור לציין ולהתאבל ביום הנכבה.   

סדק שנים עשר: בגידת מדינות ערב בפלסטינים - אין להם ארץ אחרת
הפלסטינים כקורבן של האינטרסים של מדינות ערב; בגידתו של המלך עבדאללה בפלסטינים וההסכם שבעל פה בינו לבין הנהגת היישוב על כיבוש את השטחים שיועדו למדינה הפלסטינית על פי תכנית החלוקה וסיפוחם לממלכתו.    

סדק שלושה עשר: הכנסת האורחים של מדינות ערב
לאן נפוצו הפליטים הפלסטינים? כיצד קיבלו אותם מדינות ערב; האם באמת לפלסטינים יש ארץ אחרת?

סדק ארבעה עשר: זכות השיבה
מדוע סירבה מדינת ישראל לאפשר לפליטים הפלסטינים לחזור לבתיהם; מדוע מסרבים הפליטים הפלסטינים עד היום לוותר על זכות השיבה; על אילו עקרונות ואמנות בינלאומיות מבססים הפלסטינים את דרישתם לשיבה. 

סדק חמישה עשר: הנכבה המתמשכת
מה קרה לרכוש הפלסטיני שנשאר מאחור; חוק נכסי נפקדים; המשך הפקעת קרקעות פלסטיניות בשנים שלאחר קום המדינה.

סדק שישה עשר: זרים בביתם
מי הם העקורים הפנימיים; 1966-1948, ממשל צבאי על הערבים-הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל; טבח כפר קאסם והעונשים הקלים שניתנו לאחראים עליו. 

--------------------------------------------
כתבה: אדוה זלצר.
עריכה: עמיה גלילי.
עיצוב: נירית בנימיני וגילה קפלן.
הפקה: מחלקת החינוך בעמותת זוכרות.
מוציאים לאור: עמותת זוכרות, 2016.
קרדיט לתמונה: קלוגר זולטן, "סצנת רחוב ביפו. בצילום, עולה מבולגריה משוחח עם ערבי", 10.10.1949, לשכת העיתונות הממשלתית.

זוכרות ברשת