חַדַתָ'א
נפה:  טַבַּרִיָּה (טבריה)
אוכלוסיה 1948:  600
תאריך כיבוש:  12/05/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר ניצב בין שני ואדיות, מוקף באגן אליו התנקזו מספר ואדיות שהובילו מים לואדי אל-בירה [נחל תבור], שנשפך לירדן. טבריה שכנה 12.5 ק"מ מצפון-מזרח. ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 121 נפש, ובסוף המאה ה-19 חיו בו 150 תושבים בבתי-אבן. ב-1931 התגוררו בכפר 368 תושבים ב-75 בתים וב-1944-45 עלה מספרם ל-520, מוסלמים ברובם. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 10,310 דונם. בכפר היה בית-ספר יסודי שנוסד בתקופה העותמנית אך נסגר בתקופת המנדט. מעיין במזרח האתר [עין חדה] סיפק מים לתושבים, שגידלו זיתים, ירקות ודגנים. אתר ארכיאולוגי שנמצא בכפר הכיל מבנה בעל כיפה שנבנה מעל מעיין, ושרידי טחנה.

חדת'א נמנה על מקבץ כפרים שכלל את סירין, עַוְלם ומעד'ר, אשר לפי דו"ח מודיעין ישראלי פונו ב-6 באפריל 1948 בפקודת הועד הערבי העליון. עם זאת, 'ספר תולדות ההגנה' קבע שאותם כפרים נכבשו חודש מאוחר יותר, ב-12 במאי בידי יחידות של חטיבת גולני, והוסיף שתושבי הכפרים נמלטו מפחד היהודים. בהמשך הדיווח קובע הספר כי עם אותה התקפה, התרוקן הגליל התחתון מערבים.

על אדמות-הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. גלי-אבנים מספקים את העדות היחידה למיקום הכפר. אתר-הכפר מגודר ומשמש כאזור-מרעה לפרות, ועצי תאנה ותות ושיחי-צבר גדלים בו. האדמות הסמוכות מצויות בשימוש תושבי כפר קיש הסמוך, שמגדלים עליהן ירקות ושקדים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 517-518

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 603 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 62).
 

זוכרות ברשת