מַארוּס
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  90
תאריך כיבוש:  30/10/1948
מבצע צבא:  חירם
יחידה כובשת:  חטיבה 7
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  מֵרוֹת העתיקה של קק"ל

הכפר הקטן שכן שבעה ק"מ מצפון-מזרח לצפת, במורד שהשתפל מהרי הגליל העליון המזרחי וצפה לעבר עמק החולה שממזרח. שני ואדיות עברו בסמוך לכפר [כפי הנראה נחל חצור ונחל מֵרות], ומעיין שנקרא עין אבו זמלא [עין זהבית] נבע כשלושת-רבעי ק"מ מדרום לו. ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 176 תושבים, וב-1931 חיו בכפר 59 תושבים ב-12 בתים. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-80, מוסלמים כולם. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 3,183 דונם. פרנסת הכפר התבססה על גידול דגנים וגידול בעלי-חיים. בנוסף, גידלו תושבי הכפר גם תאנים ופירות אחרים. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום נמצא בית-כנסת שפעל בין המאה השביעית למאה ה-12, ננטש, והפך במאה ה-14 לבית מגורים. עוד נמצאו במקום עמודים, קברים מגולפים בסלע, בתי בד ומערה עם כניסת אבן מגולפת.

המודיעין הצבאי הישראלי דיווח על בריחת תושבי הכפר ב-28 במאי 1948, באותה עת בה עזבו כפריים רבים את אצבע-הגליל. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס טוען שישראל האיצה את הבריחה באמצעות מתקפה קרקעית וירי מרגמות [לפי מוריס (1991: 172), לפי הדו"ח הצבאי הבריחה היתה תוצאה של פחד מפני התקפה יהודית או של הפגזת מרגמה או התקפה קרקעית בפועל]. מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, יזם קמפיין של לוחמה פסיכולוגית באותה תקופה, כדי לגרום לתושבי האזור לעזוב. הדבר נעשה במסגרת מבצע יפתח, שנועד לכבוש את הגליל העליון המזרחי והובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח. הכפר עצמו נכבש רק בימי המלחמה האחרונים, במהלך מבצע חירם, בו נכבש הגליל העליון כולו בידי ישראל. אם נותרו תושבים במארוס, הם גורשו בודאי בידי חטיבה 7 ב-30 באוקטובר 1948, לקראת סוף המבצע.

על אדמות הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים. באתר הכפר נותרו כמה עצי זית ותאנה, כמו גם אבנים מהבתים ההרוסים. האדמות שמסביב משמשות למרעה.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 475-476

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 93 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 58)).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך אתר מֵרוֹת העתיקה של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א'). 

זוכרות ברשת