אלמַסְמִיָּה אלסֿעִ'ירה
נפה:  ע'זה
אוכלוסיה 1948:  620
תאריך כיבוש:  09/07/1948
מבצע צבא:  אנ-פאר
יחידה כובשת:  גבעתי
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  כפר הרי"ף, ינון

הכפר שכן 42 ק"מ מצפון מזרח לעזה, לאורך ואדי אל-זוּרַיקה שעבר מצפונו. הכפר כונה אל-סֿעִ'ירה ("הקטן") כדי להבדילו מהכפר התאום אל-מַסְמִיָּה אל-כַּבִּירה ("הגדול"). הכפר הוקם במחצית השניה של המאה ה-19 בידי חמולת אל-חוראני, שנאלצה לעזוב את אל-מַסְמִיָּה אל-כַּבִּירה על רקע סכסוך עם תושבים אחרים. ב-1931 התגוררו בכפר 354 תושבים ב-73 בתים, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-530, כולם מוסלמים. בכפר היו שבע חנויות שבהן נמכרו מוצרי יסוד, וילדי הכפר למדו בבית ספר בכפר אל-מסמיה אל-כבירה. אדמות הכפר השתרעו על 6,478 דונם. כלכלת הכפר התבססה על חקלאות בעל – בעיקר דגנים – וכן על מטעים והדרים שהושקו במי בארות. בנוסף, גידלו תושבים כ-4,000 בעלי חיים – כבשים, עזים, פרות, גמלים ופרדות. הכפר השתתף בשוק השבועי שבכפר פלוג'ה, וכן מכר את תוצרתו באל-מג'דל, עזה ויפו.

הכפר נכבש, ככל הנראה, יחד עם אל-מסמיה אל-כבירה ב-8-9 יולי 1948. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שמבצעי גבעתי במהלך עשרת הימים שבין הפוגות המלחמה הביא לפינוי הכפר.

שני כפרי מסמיה יושבו בידי יהודים ב-1949. לפי מוריס, הישוב שנוסד על אדמת הכפר נקרא בתחילה מסמיה ב', ומאוחר יותר משמיע שלום. נראה, עם זאת, שמושב זה הוקם על אדמות אל-מסמיה אל-כבירה. ב-1956 הוקם [מושב] כפר הרי"ף על אדמות הכפר. לכפר לא נותר כל זכרף ובאתרו גדלים פרא עשבים ועצי אקליפטוס.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 126

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 615 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).

לפי אנדי יחזקאל, גם מושב ינון נבנה על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

לפי אנציקלופדיה מפה, מושב חצב הוקם ב-1949 על אדמות הכפר, ובתחילה נקרא מסמיה החדשה ומסמיה הזעירה. מדרום לצומת ראם, שנקראה צומת מסמיה, נמצא אזור התעשיה משמיע שלום, ששמו הולך בעקבות צליל שמו של הכפר. אזור התעשיה שון על מקומו של הכפר מסמיה אל-כבירה (אנציקלופדיה מפה, 2000, 3: 100; 7: 42). 

זוכרות ברשת