אלמַעַ'אר
נפה:  אלרַּמְלָה
אוכלוסיה 1948:  2020
תאריך כיבוש:  15/05/1948
מבצע צבא:  ברק
יחידה כובשת:  גבעתי
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  מחנה צבאי, מחנה צבאי, חלק מבית אלעזרי, חלק מקדרון

הכפר ישב על שלוש גבעות נמוכות, 12 ק"מ מדרום-מערב לרמלה, וגבל בדרומו בערוץ ואדי אל-מע'אר [נחל עקרון]. באתר הכפר נמצאו שרידי ישוב עתיק, כנראה מן התקופה הכנענית. בתקופה המוסלמית המוקדמת שימש המקום למאהל השבט הערבי לַכְם. הגיאוגרף המוסלמי יאקות אל- חַמַוי (נפטר ב-1228) הזכיר כי המשפטן המוסלמי אבו אל-חסן מחמד אל-מע'ארי נולד בכפר במאה השמינית לספירה. ב-1596 חיו 121 תושבים בכפר, שמשמעות שמו "המערה". ב-1931 עלה מספר התושבים ל-1,211, והם התגוררו ב-255 בתי בוץ, מלט ואבן שנבנו בצמוד זה לזה.  ב-1944-45 חיו בכפר 1,740 תושבים, מרביתם מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 15,390 דונם, מתוכם 2,659 בבעלות יהודים. בכפר היו מסגד ומספר חנויות. תושביו השקיעו כ-5,000 לירות פלסטיניות על מנת לייסד בית ספר יסודי על שטח של 22 דונם, בו למדו 190 תלמידים באמצע שנות ה-1940. הכפר נהנה מקרקע חקלאית פורייה ומאספקת מים טובה, ותושביו התפרנסו בעיקר מחקלאות. הם גידלו דגנים כחקלאות בעל, ופירות וירקות בהשקיה.

בידיעה של כוחות המיליציה הערבים נמסר כי אל-מע'אר הותקף בירי בידי כוחות צבאיים יהודיים ב-10 בפברואר 1948. לא נמסר על נפגעים. ה'ניו יורק טיימס' דיווח על התקפה נוספת ב-29 במארס. חטיבת גבעתי של ההגנה כבשה את הכפר ב-15 במאי, בתחילת מבצע ברק. ה'ניו יורק טיימס' דיווח שהכוחות היהודים תפסו את "המבצר הערבי" בכפר, שחלש על הדרך לנגב. במהלך החודש שלאחר מכן החלה קק"ל להרוס את הכפר.

[מושב] בית אלעזרי נבנה ב-1948 על אדמות הכפר. מספר בתים מהכפר עדיין עומדים על תילם. ארבעה מהם מאוכלסים במשפחות יהודיות והאחרים נטושים. מספר קירות שנותרו מבתים שנהרסו עדיין עומדים. שיחי צבר גדלים באתר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 393-395

מידע ממקורות נוספים:

על-פי אנדי יחזקאל חיו באל-מע'אר 2,020 תושבים ב-1948. הכפר נכבש, לדבריו, בידי גדוד 53 של חטיבת גבעתי. יחזקאל מוסיף שמחנה צבאי, חלק מבית אלעזרי וחלק ממושב קדרון הוקמו על אדמות הכפר אחרי 1948 (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי גבעות מרר ואתר של קק"ל, ושביל טיול מסומן עובר במקום. במקום שלטים שמצביעים על קיום מערות במקום, ומציינים שתושבי הכפר נהגו לגור בהן בעבר (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת