תל אלתֻרְמֻס
נפה:  ע'זה
אוכלוסיה 1948:  880
תאריך כיבוש:  01/07/1948
מבצע צבא:  אנ-פאר
יחידה כובשת:  Giva'ati
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  ערוגות, תימורים

הכפר שכן על גבעה נמוכה במישור החוף, 38 ק"מ מצפון-מזרח לעזה, וואדי מארג' [נחל האלה] עבר בקצהו הדרומי. לדברי תושביו, נוסד הכפר לפני יותר ממאה שנה. מקור שמו הוא כנראה בצמח התורמוס שגדל באזור. ב-1931 נמנו בכפר 504 תושבים שהתגוררו ב-136 בתים שנבנו מלבני בוץ וקש. הבתים הראשונים נבנו על הגבעה ולאחר מכן התרחבה הבנייה למרגלות הגבעה לכיוון מזרח ומערב. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-760, כולם מוסלמים, ואדמות הכפר השתרעו על 11,508 דונם, מהם נמכרו 68 ליהודים. הכפר החזיק במסגד וחלק בית ספר עם הכפר קסטינה ששכן כ-1.5 ק"מ מצפון-מערב. באמצע שנות ה-1940 למדו בבית הספר 160 תלמידים. הענף הכלכלי העיקרי בכפר היה חקלאות, והקהילה גידלה דגנים, הדרים ובננות. בסמוך לכפר שכנה ח'רבה עם באר עתיקה.

עם סיום ההפוגה הראשונה תכננו הכוחות הישראליים מתקפה מדרום לרמלה לכיוון הנגב, במבצע שנקרא מבצע אנ-פר. תל אל-תֻרְמֻס נפל כנראה בשלביו המוקדמים של מבצע זה, בסביבות 9-10 ביולי 1948, בידי הגדוד הראשון של חטיבת גבעתי. במהלך המבצע, תושבי הכפר היו כנראה בין המעטים שכוונו לנוע לעבר רצועת עזה דרך שטח שהמוחזק בידי ישראל, ולא מזרחה לעבר חברון.

מושב תימורים נוסד על אדמות הכפר ב-1954. חורבות הבתים פזורות על פני אתר הכפר, בקרבת שיחי צבר ועצי שקמה ואקליפטוס. האדמות מעובדות על-ידי חקלאים ישראלים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 138

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 882 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).

לפי אנדי יחזקאל, גם מושב ערוגות נבנה על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm). 

זוכרות ברשת