עזבנו כי פחדנו שיגיע גם התור שלנו, לפי הסיפור של אבא שלי נפתלי חקלאי ממושב רשפון אמר לו תישאר פה, אנחנו נגן עליך. היה לנו פרדס ברשפון ובית שבנוי בתוך הפרדס. כשהגענו לכפר נרשמנו כמשפחת מסראווה אפילו שאנחנו משפחת אלמצרי, כי לא רצינו שיגלו שאנחנו לא במקור מפה. זה מה שהיה עם אבא שלי: גילו שהוא לא מפה והעלו את כל המשפחה על משאית למחנה פליטים בטול כרם. נפתלי היה בצבא באותו זמן ושאל על אבא שלי, אמרו לו שהוא על משאית בדרך לטול כרם והוא נסע אחרי המשאית והחזיר אותנו לטייבה. סיפור יפה, לא? הייתי מת להכיר את הנפתלי הזה אבל הוא נפטר כבר מזמן. חלק מהבנים שלו עדיין גרים ברשפון. חלק מהמשפחות קיבלו אדמות בטייבה בתמורה וחלק לא. אנחנו קיבלנו תמורה בעבור חלק מהאדמות שלנו.