ביום שבת 16/5/2009, צויין בת"א יום הנכבה בסיור שארגנה זוכרות ליישובים הפלסטיניים שהיו בשטחה עד הנכבה ב-1948. כ-120 משתתפים/ות סיירו בשני אוטובוסים בעיר, שחוגגת מאה שנה להיווסדה כשכונה של יפו ושכחה לחלוטין את המקומות אליהם התפשטה אחרי שישראל גירשה מהם את הפלסטינים ויישבה במקומם יהודים. מ

נשיה, אבו כביר, סלמה, ג'מאסין, סומייל, שייח מוונס ואתרים נוספים כבר היו קיימים כשהוגרלו מגרשי "אחוזת בית" ב-1909. זוכרות "החזירה" ישובים אלו למפת העיר שהפיקה והפיצה בסיור. הוא החל במנשיה, בבית פלסטיני שנותר ממנה ושכובשי השכונה מהאצ"ל הפכוהו למוזיאון שלהם. מיותר לציין שאין במוזיאון כל איזכור של בעלי הבית וההיסטוריה שלהם.

באירוע לציון הנכבה זכה המבנה לשילוט ראוי: זוכרות את הנכבה. עבד סטל מיפו ואבו כביר הסביר על כיבוש יפו, מאז ועד היום. משם עבר הסיור לבית קברות שייח מוראד ברחוב קיבוץ גלויות ובו סיפר עלי יתים על הרס בתי הקברות הערביים. את ההרס המכוון של הקברים ניתן לראות בו גם כיום. בכפר שלם התכנסו המשתתפים במה שהיה בית ספר לבנים בעיירה סלמה ועלי יתים בן המקום ודור שני לנכבה, סיפר על ההיסטוריה של משפחתו במקום.

אפי בנאי, שנולד בכפר שלם, סיפר שבילדותו היה משחק במסגד של סלמה ולא היה מודע לעברו הערבי של המקום. במרכז ת"א עצר הסיור בסומייל ודרויש צרפי, שנולד בכפר, סיפר את חוויות ילדותו ונסיבות העזיבה. הדא עבד אלהאדי סיפרה את אשר שמעה מסבה על משפחתה שגורשה מסומייל.

בדרך לשייח מוונס חלף הסיור ע"פ ג'מאסין אל ע'רבי, שעל שטחו נבנו לאחרונה מגדלי YOU. בשייח מוונס עצר הסיור בבית אבו כחיל, שהיה מוכתר הכפר. אוניברסיטת ת"א הסבה אותו למועדון הסגל והוא ידוע בכינויו "הבית הירוק". מג'דולין בידס סיפרה על קורות משפחתה בכפר ועל בית הקברות בו קבורים יקיריה. בכל פעם שמבקרת בו היא מגורשת ע"י מאבטחי המתקן הבטחוני הסמוך.

הסיור הסתיים בבית הקברות בגן העצמאות, סמוך למלון הילטון. אלון חילו הקריא קטע מספרו "אחוזת דג'אני", המתרחש בבית הקברות.