התערוכה “צילומים חטופים” מתחקה אחר פרקטיקות המעקב של עיריית ירושלים אחר האוכלוסיה הפלסטינית במזרח ירושלים, באמצעות העתקי צילומים ששמורים בתיקי ארכיון המחלקה המשפטית, העוקבים אחר בנייה ללא התר בעיר. התצלומים המוצגים בתערוכה הינם חלק מזערי מכלל הצילומים ששמורים באלפי תיקים פעילים בארכיון. ההיתר שקיבלה חגית קיסר להעתיק צילומים מתוך תיקים פליליים, מאפשר לה ולכל אלו שיצפו בצילומים מכאן ואילך, להשתתף עם העירייה בזכויות היוצרים שלה על הדימוי, הרכוש המדומיין שבבעלותה - הבית המצולם. במובן זה ההעתק אינו נאמן למקור, ולא מבקש לשכפל את האוטוריטה של קודמו, אלא מתערב ומשתתף בה בכדי להיות מקור בעצמו, מחוץ לכתלי הארכיון. העתקי הצילומים מאפשרים לאתר ולמפות את היחסים הבלתי-נראים והלא-מדוברים הנרקמים תחת כנפיו של החוק. הם מאפשרים לדמיין את התהליך שבו רכוש מצולם מייצר בעלות מדומיינת, הממומשת ומקבלת צורה במציאות ועל פני הקרקע.
היצירה החזותית של המנגנון מכונסת ומחולקת בין תיקי הארכיון. התערוכה בגלריה מאפשרת להתבונן במסה פנורמית, רוחבית, החושפת מסמך ארכיוני - ובו בזמן דימוי, בדיה הקוראת לפרשנות אישית וקולקטיבית כאחת. בהצגת המסמכים/צילומים, האינטימיות הארכיונית משתבשת והופכת מפּרטית )ומסווגת( לציבורית. כולנו מורשים להתבונן, לשאול ולפרש, ולקחת את הידע עמנו הלאה, בזכרון ובמעשה.