ההשתלטות של ישראל על רכסי ההרים והפסגות במרחבי הגדה לא פסחה על מקומות תפילה מקודשים לפלסטינים. הם סופחו להתנחלויות באמצעות צווים צבאיים ונכללו בשטחי אימונים, בשמורות טבע ובאתרי עתיקות.

רשימת הקדושים שזכו לקברים ולמקאמים שנקראו על שמם ארוכה. שמות המקאמים לקוחים מהקוראן, מהתנ"ך, מהברית החדשה ומדמויות מופת מקומיות, וכל המקאמים קדושים למוסלמים, בלא הבחנה ביניהם. זאב וילנאי3 מצטט עולי רגל מאירופה שמדווחים כבר במאה העשירית על ביקורים במקאמים החשובים בפלסטין שהיו פעילים ושהמוסלמים תחזקו – כך קבר יוסף, קבר רחל ונבי סמואל.

מאז הכיבוש בשנת 1967 ישראל יצרה הבחנה ברורה בין מקאמים לכבוד דמויות מהתנ"ך - הם זכו להכרה של קצין מטה הדתות, שופצו, והיום הם מוקדים לעלייה לרגל המונית של יהודים - לבין מקאמים שקדושים למוסלמים בלבד, והם לא זכו להכרה של קצין מטה דתות אלא הופקרו למגוון צרכים של הכובש. מקאמים אלו כלואים בפני הפלסטינים בהתנחלויות ובשטחי אש או נכללים בשמורות טבע, ומצב התחזוקה בהם מסכן את המשך קיומם. הם אתרי מורשת ודת הנמצאים בשטח כבוש, ולפיכך חל עליהם הדין הבין-לאומי, שמחייב לשומרם ולהנגישם למאמיניהם הנכבשים. היבט משפטי זה מובא כאן על ידי עו"ד נטע עמר-שיף.

צוות של ארגון מחסוםWatch סקר את מצב המקאמים שנגישות הפלסטינים אליהם נמנעת או מוגבלת. המידע המוגש כאן אינו מקיף את מלוא התופעה.

המידע המוצג בסקירה זו נאסף במסגרת משמרות צוות של מחסוםWatch:

חנה זהר, צביה שפירא, ריקי שקד טריינין, נורית פופר ואירית סגולי
כתיבה: אירית סגולי ונורית פופר
רקע משפטי: עו"ד נטע עמר-שיף
צילום: עמיקם שוב, גדעון סולימני, אנטיה שדה, נורית פופר ואירית סגולי
עריכה לשונית: נועה שליטין
עיצוב: עידית קשלס מסטודיו פיקלס