מתחילת הנכבה ב-1948, מאות אלפי פלסטינים נעקרו ממולדתם כתוצאה מאלימות מתמשכת של מדינת ישראל והארגונים הציוניים נגד האוכלוסייה האזרחית. עד היום רוב הפלסטינים הינם פליטים המפוזרים במקומות שונים, חלקם אף נעקרו פעם שנייה ושלישית.
כ- 67 שנים מונעת מדינת ישראל מהפליטים הפלסטינים לשוב למולדתם.
זוכרות פועלת לקידום הכרה ואחריות של הציבור היהודי בישראל על חלקו בנכבה המתמשכת ומאמינה שיש לפעול למימוש השיבה של הפליטים הפלסטינים כתיקון המתבקש לנכבה.
במארס 2016, תקיים עמותת 'זוכרות' את כנס השיבה הבינלאומי השלישי, שידון בשאלות:
מה נעשה כיום לקידום השיבה? מה ניתן לעשות?
ואיך ייראו החיים בארץ אחרי שיבת הפליטים הפלסטינים?
הכנס מבקש להתבונן בדרכים השונות לקידום שיבה כיום ובמציאות שתיווצר לאחר השיבה המעשית של הפליטים הפלסטינים. נקודת המוצא של הכנס הינה ההכרה בזכות השיבה ומטרת הכנס הינה לבחון איך תתרחש השיבה בפועל, וכיצד היא יכולה להוות הזדמנות לחיים משותפים בארץ וליצירת משטר דמוקרטי, שוויוני וצודק עבור כלל התושבים והתושבות. הסוגיות אשר יידונו בכנס יתמקדו הן במציאות של אחרי שיבה בהיבטים שונים: מדיני, תרבותי, חינוכי, כלכלי ותכנוני; והן במרחבים ובפעולות עכשוויות המקדמות את השיבה בפועל.
הפעילות של זוכרות, ובכללה כנס זה, חותרת להגיע בעיקר לקהל היהודי-ישראלי מתוך כוונה לקדם דיון בנושא השיבה. עם זאת, הכנס פתוח לכל אדם המתעניין בשיבה ולאלו המעוניינות/ים לתרום לקידומה בפועל. הכנס יתורגם סימולטנית לשפות: אנגלית, עברית וערבית.
עמותת 'זוכרות' מזמינה הצעות בנושאים שלהלן
תאריך אחרון להגשת הצעות: 15 באוקטובר 2015
מחקרים עדכניים בנושא פליטים פלסטינים ושיבה:
- התייחסות לפליטות שנייה ושלישית בשנים האחרונות בסוריה, עזה, לבנון, בגדה המערבית ובתוך גבולות מדינת ישראל.
- תפיסות ועמדות של פליטים ועקורים פנימיים ביחס לשיבה.
- מחקרים של אונר"א וארגונים שונים בנושא הפליטות והשיבה.
סדקים בציונות?
- יהדות וישראליות ללא ציונות - כיצד היא מתבטאת בקהילות שונות בעולם?
- המשברים העכשוויים בציונות - מה משמעותם ביחס לשיבה?
- השלכות השיבה על האידיאולוגיה והפרקטיקה הציונית.
האחריות לשיבה בקרב אוכלוסיות יהודיות שונות בארץ
- מזרחיות, שיבה ונכבה - שאלת האחריות ההיסטורית לנכבה והאחריות החברתית לפתרונות שיבה.
- כיצד תשפיע השיבה על הקונפליקט האתני-מעמדי הפנים יהודי בישראל?
- האם וכיצד אוכלוסיות יהודיות מוחלשות ומודרות במדינת ישראל יכולות להיות שותפות בקידום שיבה?
- קולות שקראו לשיבת הפליטים בקרב האוכלוסייה היהודית לאחר הגירוש ב-1948.
פרקטיקות לקידום שיבה
- מה התפקיד של הטכנולוגיה והמרחב הווירטואלי בקידום השיבה? מגמות ודוגמאות, כגון אפליקציית iNakba.
- בחינת המקום של השיבה באתרי זיכרון פלסטינים ברשת.
- מודלים של שיבה.
- פרקטיקות שיבה סימבוליות ותפקידן בקידום שיבה.
אחריות ופעולה של החברה האזרחית לקידום שיבת הפליטים
- פליטים פלסטינים ושיבה - מה מקומם בשיח הרדיקלי בישראל?
- מה עמדתם של ארגוני זכויות אדם וארגונים חברתיים בישראל ביחס לשיבה ומדוע?
- כיצד יכולה החברה האזרחית הישראלית לתרום לקידום השיבה?
- מקרי בוחן מהעולם בהם מומשה שיבת פליטים, וכיצד תרמה החברה האזרחית לכך.
איך ייראה המרחב אחרי השיבה:
- כיצד ייראה מרחב משותף בהקשר של לאומיות, האם ואיך ייווצרו הזהויות במרחב?
- הצעות לעיצוב המרחב לאחר השיבה מזוויות שונות: פוליטית, תרבותית, חינוכית, משפטית, כלכלית וכו'.
ההצעות יכולות להיות מותאמות לפורמטים שונים: הרצאות, שולחנות עגולים, פאנלים, מיצגים/מיצבים אמנותיים וסדנאות
למידע נוסף ולהגשת הצעות: conference@zochrot.org
