חוק הנכבה - בגרמנית זה נשמע רע יותר
פעולת מחאה ברחוב בערב יום העצמאות הישראלי
09/05/2011

זוכרות קיימה פעולת מחאה על חוק הנכבה שנחקק לאחרונה בכנסת ושמטרתו למנוע כל התעניינות ולמידה של הנכבה בישראל. זהו חוק אנטי דמוקרטי וחסר תקדים בעולם בהיותו מצווה "לא תזכור" על אזרחי המדינה.

בפעולה הוצב שלט ברחוב ולו שני צדדים. בצידו האחד נכתב משפט בגרמנית:

Es ist nicht erlaubt am tag der staats grundung zu traauern.
Israel 2011

תרגומו לעברית: אסור להתאבל ביום הקמת המדינה.

זהו ציטוט כמעט מדויק מחוק הנכבה ומבטא את מהות החוק.
בצידו השני של השלט תצלום בו אבו ג'מאל, פליט מכפר קַבּוֹ, מחזיק במפתח ביתו ממנו גורש ע"י ישראל בנכבה (צילם מתי מילשטיין).

את ההשראה לפעולה זו קיבלנו מהפרויקט "מקומות של זיכרון" בברלין. יוצריו הם האמנים רנטה שטיך ופרידר שנוק. כפי שניתן לראות, הוצבו שם עשרות שלטים בעלי שני צדדים. בצידם האחד של השלטים דימוי ובצידם השני משפט קצר מתוך אחד החוקים הגזעניים שחוּקקו בגרמניה בתחילת המשטר הנאצי. לדוגמא, בשלט בו מופיע דימוי של חתול כתוב "ליהודים אסור עוד להחזיק חיות מחמד. 15 בפברואר 1942". חוקים אלו היוו מסד חשוב שעליו התרחשו שנים מעטות לאחר מכן שואת יהודי אירופה וזוועות נוספות.

פעולה זו מבקשת להניע דיון במרחב הציבורי על הסכנה של חוקים אנטי דמוקרטיים וגזעניים לחברה בה אנו חיים. הזיכרון של מה שקרה ליהודים בגרמניה לפני כמה עשורים חייב ללמד אותנו שיעור חשוב, למרות (ואולי בגלל!) הצמרמורת שהשוואה כזו מעלה אצל כל ישראלי.
כעשרים איש/ה השתתפו בפעולה חלקם לבושים בחולצות שחורות של "זוכרות את הנכבה". השלט הוצב כשהמון חוגגים מסביב ומוזיקה בוקעת מהכיכר. מישהו הקריא את החוק בגרמנית. אחרות שיתפו במחשבות שזה מעורר אצלן. אחת הציעה שמה שאנחנו עושים כרגע ברחוב מזכיר לה פסיכואנליזה. בתוך כל המולת החגיגות מסביב אנחנו מנסים לגעת במקום החולה של החברה הזו ולטפל בו. גם בפסיכואנליזה מנסים בתוך כל רעש מה שמודע לבודד משהו מתת ההכרה שדופק אותנו ולטפל בו. אחרת סיפרה על חוויית הלמידה והשינוי העמוק שעברה מאז נחשפה אל זוכרות. היא באה מבית ציוני מאד וחשבה שזה יהיה עבורה בלתי אפשרי אפילו להתקרב לתכנים שזוכרות עוסקת בהם, הנכבה וזכות השיבה.

עוברים ושבים התעניינו בנעשה וקיבלו פלייר עם הסבר על הפעולה. חלקם הגיבו בכעס וחלקם המשיכו הלאה.
בשלב מאוחר יותר, כשהצבנו מחדש את השלט ממש בתוך אזור החוגגים בכיכר רבין, התגובות שקיבלנו היו זועמות בהרבה. התפתחו ויכוחים קולניים בהם שמענו מבול של כל מה שאנחנו רגילים לשמוע בישראל מגיל אפס: הערבים התחילו במלחמה; משפחתי הושמדה בשואה אז מגיע לערבים מה שעשינו להם ועוד אמירות שממש לא נעים לחזור עליהם בפעם האינספור.

מישהי קרעה את תמונת הפליט מהשלט. שוטרים היו בסביבה והתעניינו אבל לא התערבו. בדרך חזרה למשרד הצבתי את השלט על אחד ממחסומי הכניסה למתחם החגיגות והסברתי בחיוך לשוטרים שאנחנו מבקשים להזכיר לחוגגים שאסור בערב זה להתאבל על הנכבה ושכתבנו את בגרמנית כדי שיהיה ברור שמדובר באיסור חמור מאד. צעירים איחלו לנו מיתות שונות אז עזבנו מיד למשרד.

ביציאה ממנו, כעבור חמש דקות, המתינו לנו שוטרים ברחוב ושאלו למעשינו. הסברנו שאנחנו בדרך הביתה. שאלו מה עשינו ואיזה פלאיירים הפצנו. הזמנתי אותם למשרד לראות. עלו מספר שוטרים למשרד והקצין בחבורה קרא בקפידה את הפלאייר. הוא גם לקח את רישיון הנהיגה שלי ובירר בקשר מה שבירר. אחרי כמה דקות נתנו לנו ללכת. בדרך הביתה חלפנו ע"פ החוגגים השרים עם עינת שרוף משיריו של שלמה ארצי.



Nakba law protest TLV independence day 2011 (3)



Nakba law protest TLV independence day 2011 (2)



Nakba law protest TLV independence day 2011 (6)



Nakba law protest TLV independence day 2011 (8)



Nakba law protest TLV independence day 2011 (10)



Nakba law protest TLV independence day 2011 (16)



Nakba law protest TLV independence day 2011 (17)



Nakba law protest TLV independence day 2011 (28)



Nakba law protest TLV independence day 2011 (24)



Nakba law protest TLV independence day 2011 (25)

דיווח: איתן ברונשטיין

זוכרות ברשת