קורס חדש: "אנו בעצמנו יוצרים את הגעש"
קולות אנטי-קולוניאליים של יהודים בפלסטין-ארץ-ישראל
ביום: 10/2021

5 מפגשים מקוונים | ימי ראשון 20:00-21:30 | פתיחה: 3.10.2021 | מנחה: אבי-רם צורף

כיצד ניתן לדמיין קיום יהודי בפלסטין-ארץ-ישראל שאיננו מותנה במצב הקולוניאלי? האם ניתן לחשוב על "ארץ-ישראל" כמרחב שאיננו מרחב התנחלותי, התיישבותי, מרחב שעניינו לדחוק את "פלסטין"? כיצד עשויה הדה-קולוניזציה של פלסטין להתיר את הקשר בין ארץ-ישראל לבין המצב הקולוניאלי?
בקורס ננסה לחשוב על האפשרויות הללו - לעמוד על הרגעים בהם החל הקיום היהודי בפלסטין-ארץ-ישראל להיכרך בסיטואציה הקולוניאלית, ולחשוב על האופק הפוליטי העולה מצורות הקיום המוקדמות של יהודים במרחב. נדון באופנים בהם הובנה תמונת הארץ בכתביהם, בהתנגדויות של דמויות שונות ליצירת הזיקה בין קיום יהודי בפלסטין-ארץ-ישראל לבין קולוניזציה, ובאופקים הפוליטיים ששרטטו לקיום קולקטיבי יהודי לא קולוניאלי במרחב.

מנחה: ד"ר אבי-רם צורף, עוסק בהיסטוריה של יחסי ערבים ויהודים בפלסטין-ארץ-ישראל העות'מאנית והמנדטורית ובהיסטוריה תרבותית ופוליטית של יהודי עיראק העות'מאנית וגליציה ההבסבורגית. עמית פוסט-דוקטורט באקדמיה ע"ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים

הקורס יתקיים בשפה העברית בפלטפורמת zoom


עלות: 150 ש"ח או לפי יכולת
מספר המקומות מוגבל ומותנה ברישום מראש בטופס זה
מועד אחרון להרשמה: 15.9.2021

 

נושאי המפגשים

  • מפגש ראשון: נדון בדפוסי הקיום היהודיים בפלסטין-ארץ-ישראל במהלך המאה השמונה-עשרה, כניסיון לחשוב על הקיום הזה מחוץ למסגרת הקולוניזטורית, ועל מערכת היחסים שהתקיימה בין המושגים פלסטין וארץ-ישראל.

  • מפגש שני: נעבור לדיון בראשית מהלכי הקולוניזציה של הכוחות האירופיים בפלסטין-ארץ-ישראל למן שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה. כיצד נתפס הקיום היהודי במרחב בהקשר הזה ומה היתה תמונת הארץ שלו? מה היתה הזיקה בין תפיסת הארץ כפי שהתגבשה בתקופה זו לבין ההתיישבות הטמפלרית, וכיצד החל הפיצול בין מושגי הארץ השונים לאור עלייתה של "ארץ הקודש" והגיאוגרפיה הקולוניאלית?

  • מפגש שלישי: את המפגש הזה נייחד לדיון בויכוחים שהתעוררו בעקבות ההגירה הציונית בשלהי התקופה העות'מאנית, בקידום העמדה הקולוניאלית-התיישבותית הבדלנית על ידי ראשי המשרד הארצישראלי ואנשי תנועות הפועלים, ובביקורת שמתחו על מדיניות זו יהודים בני הארץ ואף דמויות מתוך התנועה הציונית עצמה.

  • מפגש רביעי: נדון בשינויים שהתחוללו במערכי הכוחות עם עלייתו של השלטון הקולוניאלי הבריטי, בתשוקה הציונית לכינונו של רוב לאומי בטריטוריה של פלסטין-ארץ-ישראל ובדמיון הפוליטי שהעניק בסיס לביקורת העמדה הזו - תפיסת המרחב הערבי הגדול, וההזדהות עם המאבקים האנטי-קולוניאלים במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

  • מפגש חמישי: המפגש הזה יתמקד בהפיכת העמדה הדו-לאומית, שהתגבשה תחת השלטון הקולוניאלי, בסיס לביקורת פוליטית כנגד הסדר הפוליטי של מדינת הלאום. כיצד היוותה עמדה זו בסיס לתביעה לשיבת הפליטים, להתנגדות להפקעת אדמותיהם ולממשל הצבאי?

זוכרות ברשת