אִג'זִם
נפה:  חיפא
אוכלוסיה 1948:  3450
תאריך כיבוש:  26/07/1948
מבצע צבא:  שוטר
יחידה כובשת:  כרמלי & אלכסנדרוני & גולני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  כרם מהר"ל
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר נבנה על פסגת הר בדרום-מערב הכרמל, 19.5 ק''מ מדרום לחיפה. הכפר נבנה מעל שרידי ישוב מוקדם יותר, וגבל במישור בצדו הצפון-מזרחי, ובואדי אבו מאדֿי [נחל מהר"ל] מדרום-מזרח. ב-1596 חיו בכפר 55 תושבים. משפחת אל-מאדי, ששלטה באזור החוף מדרום לכרמל ובמורדות המערביים של הר שכם במחצית הראשונה של המאה ה-19, התגוררה בעיקר באִג'זִם, ובנתה בו מבצר גדול. לפי רוג'רס, סגן הקונסול הבריטי אשר ביקר בכפר ב-1859, חיו בו אז כאלף תושבים. אִג'זִם היה הכפר השני בגודלו באזור חיפה מבחינת שטחו. בתיו נבנו בעיקר מאבן וממלט, והיו בו שני מסגדים ובית-ספר יסודי לבנים שנוסד ב-1880. ב-1944-45 השתרעו אדמות הכפר על 46,905 דונם וחיו בו 2,970 תושבים, רובם מוסלמים, מלבד 140 נוצרים. התושבים התפרנסו מגידול בעלי חיים ומחקלאות. דגן היה הגידול העיקרי, אך הכפר נודע גם בעצי הזית שלו. היו בכפר שלושה בתי בד ידניים ואחד מכאני. אדמות הכפר הכילו מספר מעיינות, נחלי אכזב ובארות.

 

אִג'זִם, עין ע'זאל וגַ'בּע היוו משולש כפרים מדרום לחיפה, שעמד בפני התקפות ישראליות עד סוף יולי 1948. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות', נהגו הכפרים לחסום את התחבורה לאורך כביש החוף. שתי המתקפות הראשונות על הכפר, ב-18 ביוני וב-8 ביולי, נכשלו. הניסיון השלישי תוכנן, לפי אותו ספר, כמבצע משטרתי כנגד אוכלוסיה מורדת, אשר מסרבת להכיר בסמכות הריבונית הלגיטימית של המדינה. המבצע כונה מבצע שוטר, אך בוצע בידי הצבא, תוך הפרה של ההפוגה השנייה של המלחמה. המתקפה החלה ב-18 ביולי והסתיימה עם כיבוש הכפר ב-26 ביולי, אחרי מתקפה ארטילרית ואווירית כבדה. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שיחידות מחטיבות גולני, כרמלי ואלכסנדרוני תפסו את משולש הכפרים, וכל מי שנותר בו נאלץ לעזוב או שברח מזרחה. אנשי הכפר סיפרו מאוחר יותר שהם נורו בידי חיילים ומטוסים בעת שעזבו את הכפר. דיווח של האו"ם מסר ש-8,000 תושבים גורשו מבתיהם בשלושת הכפרים, וחיפשו מקלט באזור ג'נין. חקירה של האו"ם העלתה שמספר ההרוגים והנעדרים בקרבות מקרב אנשי הכפרים עמד על 130.

 

ב-1949 הוקם [מושב] כרם מהר"ל על אדמות הכפר, שנהרס בחלקו. המסגד עומד עזוב ומצבו מדרדר, אך כמה בתים מצויים בשימוש. דיוואן (בית האירוח) בן שתי קומות, שנבנה במאה ה-18, נעשה למוזיאון. בית הספר הפך לבית כנסת ובבית הקפה פועל סניף דואר. באדמות-המישור הסמוכות משתמשים ישראלים לחקלאות, בעוד שהאזורים ההרריים הפכו לאתרי נופש.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 163-165

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 3,445 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 48)).

על-פי אנדי יחזקאל גורשו תושבים מהכפר באביב 1949 (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

זוכרות ברשת