חזון "שתי מדינות לשני העמים" - כמו "שלום עכשיו", כמו "ארץ ישראל השלמה", כמו "ירושלים שחוברה לה יחדיו" - נהפך לסיסמה ריקה. לא כי הרעיון רע, אלא משום שאי אפשר להגשימו. חלון ההזדמנויות ההיסטורי נסגר על ידי הקנאים הדתיים משני הצדדים. בלית ברירה מסתמן הפתרון של מדינה דו-לאומית בסיוע בינלאומי כאפשרות היחידה שעשויה להוביל לפתרון הסכסוך. 
להלן כמה עקרונות שאם יעוגנו בחוקה קשיחה המגובה בפיקוח בינלאומי, עשויים לבנות, בתהליך ארוך וללא ספק מכאיב, מדינה ישראלית-פלסטינית חילונית. 


* הפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה. תיאסר פעילותן של מפלגות דתיות; בתפקידים שיש עמם שררה לא ישמשו אנשים שנושאים סממנים דתיים: כיפות (ליהודים) וזקנים (למוסלמים), למשל; החינוך הבסיסי יהיה חילוני. כל פעולות הפולחן ושכרם של כלי הקודש ימומנו אך ורק על ידי המאמינים החפצים בכך. 


* איזון דמוגרפי. חוק השבות יבוטל, זכות השיבה של הפלסטינים תוגבל. ייקבעו יחסים באוכלוסייה - 45% פלסטינים מול 45% ישראלים. כל שינוי דמוגרפי יגרור פעולות להשבת האיזון - בעזרת הגירה או פיקוח על הילודה. ייאסר ריבוי נשים. 

* חופש טריטוריאלי. אדמות המדינה החדשה יימכרו לכל המרבה במחיר, למגורים אישיים או לעסקים אישיים בלבד. לא יהיו יותר אזורי עדיפות לאומיים, אלא אזורי עדיפות סוציו-אקונומיים. ההתנחלויות יישארו במקומן, כל הבדווים ייושבו ביישובי קבע ויוקמו יישובים לפליטים החוזרים. כל התביעות הפרטיות להשבת רכוש יבוטלו במעמד ההכרזה על הקמת המדינה. 


* חינוך אחיד חובה מהגן ועד סוף התיכון. יכלול לימודי מדעים, שלוש שפות וספרותן (עברית, ערבית ואנגלית), אזרחות והיסטוריה (כללית, אזורית, לאומים ודתות). לאחר שעות הלימודים יהיו שעות העשרה, שימומנו על ידי המדינה, למעט לימודי דת, שימומנו על ידי הורי התלמידים המעוניינים אך ייחשבו הוצאה מוכרת לצורכי מס. 


* שוויון כלכלי. תקציבי הביטחון והדתות שייחסכו יופנו לחינוך, לבריאות, לרווחה ולביטחון פנים, כדי לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים במדינה. 


* ממשל וסמליו. בראש המדינה ובראש כל אחד ממוסדותיה יעמדו שני נגידים, ישראלי ופלסטיני. הפרלמנט ייבחר על ידי כל האוכלוסייה, אך יהיו בו מקומות משוריינים: 45% ישראלים, 45% פלסטינים ו-10% נוצרים אחרים, דרוזים ומהגרי עבודה. החלטות הנוגעות לנושאים המוגדרים בחוקה יתקבלו רק ברוב של 80%. הדגל, ההימנון ושם המדינה יבטאו את מאווייהם של שני העמים. השפות הרשמיות יהיו עברית, ערבית ואנגלית. 


* ירושלים. העיר תחולק לעיר העתיקה והעיר החדשה. העיר החדשה תנוהל כמו כל עיר אחרת בארץ. העיר העתיקה תפעל כישות נפרדת, בדומה לוותיקן, ותנוהל במשותף על ידי יהודי, מוסלמי ונוצרי שאינם תושבי הארץ. הם ימונו לתקופה קצובה על ידי האו"ם, ויבטיחו את חופש הפולחן לכל ואת שלום התושבים והמבקרים. התקציב לפעילותם יבוא אך ורק מתרומות מאמינים שאינם תושבי האזור, ולרשותם יעמוד כוח שיטור זר, שחבריו אינם נמנים עם בני הדתות המונותאיסטיות. 


מדינה ישראלית-פלסטינית חילונית תוקם בסיוע בינלאומי וכנראה בייסורים רבים, אבל תעניק לנו הזדמנות חוזרת לבנות חברה מתוקנת. כמה עמים בהיסטוריה האנושית קיבלו הזדמנות רביעית? 


הכותב הוא ציוני, יליד הארץ, בן 70