הטרגדיה האנושית הקשה ביותר שהתחוללה עם פרוץ הסכסוך הערבי-הישראלי, לפני 62 
שנה, היא בלא ספק מיליון וחצי הפליטים. לטרגדיה שני פנים: אסון הפליטים 
הפלסטינים, "הנכבה", והאסון שפקד את יהודי ערב, שגרם לפליטותם בישראל ובמדינות אחרות.

בעוד סוגיית הפליטים הפלסטינים עומדת מאז במרכז השיח הציבורי בישראל ובעולם(עניין "זכות השיבה") סוגיית הפליטים היהודים קיבלה רק באחרונה, ב-22 בפברואר השנה, הכרה בישראל עם חקיקת החוק "לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן". החוק קובע, כי במסגרת משא ומתן להשגת שלום במזרח התיכון ייכלל גם נושא הפיצויים בעבורם.

סוגיית הפליטים היהודים יוצאי מדינות ערב נדחקה לשולי השיח הציבורי בישראל. 
ממשלות ישראל העדיפו לא להעלותה על סדר יומן למרות העובדה שב-1957 הכיר הנציב העליון לפליטים של האו"ם ביהודים אלה כפליטים, בהתאם לאמנת האו"ם. עתה, לראשונה, לאחר שנים של הזנחה מוחלטת של הממשלות ושל התקשורת, זכויות היהודים שהגיעו לישראל לפני קום המדינה ואחריה - בחוסר כל, בעקבות רדיפות, השפלות ורצח - מעוגנות בספר החוקים של ישראל.

אף על פי שהממדים האנושיים של אסון יהודי ערב היו גדולים מאלה של "הנכבה" (856 אלף יהודים עזבו את מדינות ערב, לעומת 650 אלף פלסטינים שעזבו את ישראל) היתה התעלמות בינלאומית ממנו. העצרת הכללית של האו"ם קיבלה יותר מ-160 החלטות והצהרות התומכות בפליטים הפלסטינים ואף הקימה סוכנות סעד מיוחדת (אונרוו"א) התומכת בהם, אך לא קבלה שום החלטה הנוגעת ליהודים יוצאי מדינות ערב. גישה חד צדדית זו לא הביאה לפיוס, אלא אף גרמה להחרפת הסכסוך הישראלי-הפלסטיני.

ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה, שיהודי ערב שיקמו את עצמם בישראל, ותנאי חייהם הקשים במעברות אוהלים נעלמו מן העין. לעומת זאת, ממשלות ערב מקפידות לשמר את אומללות הפליטים ואינן מאפשרות להם להשתקם - בגלל האידיאולוגיה הגורסת כי שיקום הפליטים יועיל לישראל. 

כל החלטות האו"ם ומיליארדי הדולרים שהוענקו לפליטים הפלסטינים על ידי הקהילה הבינלאומית לא הביאו לשיפור במצבם. הם ממשיכים לחיות בתנאים מחפירים. הגיע הזמן אפוא, שהרשות הפלסטינית וממשלות ערב יכירו במציאות הפוליטית הנוכחית, ולא ישתעשעו באפשרות של החזרת גלגל ההיסטוריה לאחור במזרח תיכון. 

הגלגל לא יחזור, כפי שלא חזר באזורים אחרים בעולם שהתרחשו בהם טרגדיות אנושיות גדולות ממדים שגרמו להמוני פליטים. טוב יעשו הרשות הפלסטינית ומדינות ערב, אם יפסיקו לדקלם את הסיסמה של "זכות השיבה" ולא יזרעו אשליות שווא בלב הפלסטינים.

במסגרת משא ומתן מוכרחה ישראל להציג את התמונה הכוללת של פליטי המזרח התיכון ולהדגיש את העובדה כי לא רק ערבים סבלו בסכסוך המזרח תיכוני, אלא גם יהודים. מדינות העולם, שסייעו בעקיפין או במישרין לשימור בעיית הפליטים הפלסטינים, מוכרחות לסייע ביישובם הקבוע במקומותיהם הנוכחיים, בהתבסס על תהליך יישוב הפליטים היהודים ממדינות ערב במדינת ישראל.

יש בעולם ניצנים של הכרה בסוגיית הפליטים היהודים יוצאי ערב, כפי שהדבר התבטא בהצעת הנשיא לשעבר ביל קלינטון מ-2000 - שנתמכה בהחלטת בית הנבחרים של ארה"ב מס' 185, שהתקבלה פה אחד ב-1 באפריל 2008 - ולפיה תוקם קרן בינלאומית, שתפצה הן את הפליטים הפלסטינים והן את הפליטים היהודים, במקומותיהם הנוכחיים.

יש להניח, כי הקמת הקרן תזכה לתמיכת גורמים בינלאומיים; חיוני שגם מדינות ערב וישראל יהיו שותפות בה. בשנים האחרונות מתחולל גם בעולם הערבי תהליך של התפכחות, במיוחד בקרב האינטלקטואלים, בעניין אסון היהודים שחיו במדינות ערב.

בעיית פליטי המזרח התיכון צריכה להיפתר באורח כולל. פתרון הבעיה האקוטית של הפליטים הפלסטינים צריך להתממש במקביל לעשיית צדק עם יהודי ערב. הכרה בזכויות יהודי ערב חיונית למציאת פתרון צודק לטרגדיה האנושית שהתרחשה במזרח התיכון.