המבקרים בפארק קנדה, הסמוך ללטרון, יכולים להבחין בשרידי הבתים, בקברים העתיקים, ובסימני החיים השוקקים ששררו בו עד לפני זמן לא רב. אך הם לא יכולים לדעת שהשרידים שייכים לשני כפרים פלשתיניים ששכנו באזור עד למלחמת ששת הימים, ב-1967. קרן קיימת לישראל (קק"ל), המנהלת את הפארק, הציבה בשטחו שלטי הסבר מפורטים על החיים באזור בתקופות היסטוריות קדומות, ובהן תקופת בית שני, התקופה ההלניסטית, הרומית, ואפילו הממלוכית. עם זאת, בשלטים לא נכתב כי במקום חיו פלשתינאים לאורך שנים רבות.

השמטת "התקופה הפלש-תינית" באזור בידי רשויות המדינה וקק"ל היא נושא העתירה שהגישה ביום חמישי האחרון לבג"ץ עמותת "זוכרות", באמצעות עו"ד מיכאל ספרד. העמותה הוקמה לפני כשלוש שנים במטרה "לקדם שיח ציבורי פתוח להיסטוריות מגוונות". יו"ר התנועה, איתן ברונשטיין, אומר כי הכוונה היא "להביא לידיעת הציבור היהודי בישראל את הנכבה הפלשתינית. ההכרה בנכבה היא חלק מלקיחת האחריות על מה שנעשה לפלשתינאים - שהיא בעצמה היא תנאי לפיוס אמיתי בין העמים".

שטחו של פארק קנדה מצוי בחלקו בתחום הקו הירוק, ובחלקו בגדה. עד 1967 כלל השטח אזור מפורז בין ישראל לירדן, שנחשב ל"שטח הפקר", ומאז מלחמת ששת הימים נחשב לחלק מישראל. לעתירתה של עמותת "זוכרות" קדמו שנתיים של התכתבות עם קק"ל והמינהל האזרחי בשטחים, במטרה להביא להצבת שלטים בפארק, שיספרו את סיפורם של הכפרים הפלשתיניים. "קק"ל אינה רואה עצמה מטפלת בנושאים שיש להם משמעויות פוליטיות", כתבה לעמותה ליאורה צורף, יועצת לדירקטוריון קק"ל, "ולכן יש לפנות לגורמים הממלכתיים הנוגעים בדבר".

בהמשך, לאחר פניות נוספות, החליט היועץ המשפטי של המינהל האזרחי להתייעץ בנושא עם משרד המשפטים. לפני כחצי שנה הודיע רב-סרן אהוד ברוש, עוזר היועץ המשפטי של המינהל לעו"ד ספרד כי "לפי עצת משרד המשפטים הוחלט לאשר את הבקשה" להציב במקום שלטים.

עמותת "זוכרות" העבירה, לבקשת המינהל, נוסח לשלטים. הנוסח מפרט את קורותיהם של שני כפרים פלשתיניים מהאזור, עמואס ויאלו, שנחרבו ב-1967. בין השאר, נכתב: "עמואס היה כפר פלשתיני עתיק. הכפר נחרב במלחמת ששת הימים עם השתלטות צה"ל על האזור, עת חיו בו 2,000 בני אדם. פליטיו חיים מאז בירדן ובסביבות רמאללה. בכפר היו שני בתי ספר, שני מסגדים וכמה מעיינות". אולם לבסוף הודיע המינהל כי הוא מתכוון להציב שלטים ובהם נוסח משלו. חודשים חלפו, והשלטים לא הוצבו.

"מטרת השילוט ההיסטורי בפארק", כותב עו"ד ספרד בעתירה, "היא להעניק למבקרים בו מידע אודות עברו של המקום ולקדם ערכים כגון ידיעת הארץ ומורשתה. העלמת נתחים סלקטיוויים של ההיסטוריה המקומית היא החלטה בלתי סבירה באורח קיצוני, הפוגעת בערכים אלה. עולה חשד שמא הסירוב להציב את השלטים במקום נובע ממניעים פוליטיים שמטרתם למנוע ממבקרי האתר היכרות עם עברו הערבי. המפקד הצבאי איננו 'שר ההיסטוריה' והוא אינו רשאי להעדיף נרטיב היסטורי אחד על פני האחר".

"פארק קנדה הוא דוגמה מדהימה למקום שבו יש הרבה שלטים שמספרים היסטוריות שונות, אבל כלל לא מוזכרת ההיסטוריה הפלשתינית של מאות שנים", אומר ברונשטיין, "בעוד שיש במקום שרידים של הכפרים עצמם. יש בתי קברות, יש שרידים של בתים. זה לא רק פארק שאנשים באים אליו לעשות מנגל, אלא גם ללמוד על מה שהיה כאן". שופטת בג"ץ מרים נאור הורתה למדינה להשיב לעתירה בתוך חודש.