לפני כחודשיים עבר בכנסת "חוק הנכבה" שיכול לשלול מארגונים ומוסדות מימון ממשלתי באם יציינו את יום העצמאות כ"יום אבל". מדינת ישראל מנסה לאסור על ציון ה"נכבה", אך בחברה הישראלית כמעט ולא נשאלת השאלה - מה זה בכלל הנכבה? מדוע עבור הפלסטינים עצמאות מדינת ישראל נתפסת כאבל? כדי להתחיל לדון בנושא הזה, ניתן לדון עם התלמידים בשאלה מהי הנכבה ומשמעויותיה עבור ילדים פלסטינים דרך הכרות עם הפרויקט "חלומות של בית".
העבירו שחרית פוליטית* לכיתתכן על הנכבה/יום העצמאות.

ספרו בקצרה על הפרויקט "חלומות של בית" ופזרו בכיתה מספר תמונות מתוך הפרויקט. בקשו מהתלמידים להתבונן בתמונות ובטקסטים ושאלו:

מה רואים בתמונות ובטקסטים? האם התמונות מסקרנות, מעניינות אותם?
האם אתם מכירים את המקומות האלה?
מה המשמעות של המקומות האלו לילדים הפלסטינים ולמשפחות שלהם?
מתוך המידע שיש בתמונות, מהי הנכבה לדעתכם? כדאי להוסיף הגדרה ומידע קצר בנושא.
מה המשמעות של הנכבה עבורכם? נסו לדמיין, כיצד אתם הייתם מצטלמים במקומם?
האם הכרה בנכבה ובעוולותיה מתנגשת עם חגיגת יום העצמאות? מתנגשת עם הזהות הישראלית היהודית?

* מהי שחרית פוליטית: כיצד נתמודד עם מידע מאתגר בכיתה?

ילדים ובני נוער נחשפים לחדשות או לכותרות בתקשורת, לעיתים רבות ללא הכלים לנתחן או המוטיבציה להעמיק ולהבינם.

בעולם רבוי המידע בן ימינו, חלק גדול מתפקידה של מורה הוא להכשיר את תלמידיה לחיים וללמדם לנתח ולבחון את המציאות באור חושב וביקורתי. חינוך ביקורתי רלוונטי במיוחד לאור גילויי הגזענות המדאיגים בקרב תלמידים.

הבעיה היא שלא תמיד יש זמן מספק להעברת שיעורים שלמים על אקטואליה או ימי עיון, ומה גם שהאקטואליה טיבה להתפתח ולהשתנות תדיר. דרך אחת לערב את התלמידים בנעשה היא בעזרת "שחרית פוליטית"; השתמשו ב-10 הדקות הראשונות של השיעור או של היום כדי לדון עם התלמידים באירועים עכשוויים.

חומרים לימוד נוספים על הנכבה המותאמים למערכת החינוך הישראלית ניתן למצוא בערכת הלימוד "איך אומרים נכבה בעברית?" של עמותת זוכרות.

* מהי שחרית פוליטית: כיצד נתמודד עם מידע מאתגר בכיתה?

ילדים ובני נוער נחשפים לחדשות או לכותרות בתקשורת, לעיתים רבות ללא הכלים לנתחן או המוטיבציה להעמיק ולהבינם.

בעולם רבוי המידע בן ימינו, חלק גדול מתפקידה של מורה הוא להכשיר את תלמידיה לחיים וללמדם לנתח ולבחון את המציאות באור חושב וביקורתי. חינוך ביקורתי רלוונטי במיוחד לאור גילויי הגזענות המדאיגים בקרב תלמידים.

הבעיה היא שלא תמיד יש זמן מספק להעברת שיעורים שלמים על אקטואליה או ימי עיון, ומה גם שהאקטואליה טיבה להתפתח ולהשתנות תדיר. דרך אחת לערב את התלמידים בנעשה היא בעזרת "שחרית פוליטית"; השתמשו ב-10 הדקות הראשונות של השיעור או של היום כדי לדון עם התלמידים באירועים עכשוויים.