הימין הפוליטי ממשיך בשלו ועכשיו מונחת לפתחנו הצעת החוק הגזענית התורנית שתבטל את מעמדה של הערבית כשפה רשמית. ללא עכבות ליברליות מיותרות או מזויפות, הימין הפוליטי חושף את פרצופה האמיתי של הציונות המתגלמת במדינת ישראל: כיבוש הארץ וטיהור אתני שלה. הזרם הקולוניאליסטי המנשל שקיים משחר ימי הציונות הולך ומשתלט על כל חלקה הן במרחב הפיזי והן בתרבותי. בן גוריון דיבר וביצע מפה עברית של הארץ, כשדאג לתת שם עברי לכל גבעה וגיא, אפילו בשטחים הנידחים של הארץ שחיים בה רק אנשים דוברי ערבית. הוא ידע שכיבוש הארץ התרבותי השפתי לא פחות חשוב מהכיבוש הפיזי, אותו כמעט השלים ב-1948 וממשיכיו סיימו ב-1967 עם כיבוש הגדה המערבית ועזה. השמות הערביים נמחקו מהמפה וכעת ממשיכי דרכו "ישראל ביתנו" וחבריהם בממשלה מוחקים את הערבית משלטי הדרכים ומוחקים את השפה הערבית כשפה רשמית במדינה. בשלטי הדרכים הערבית אינה רק נמחקת אלא נכתבת מחדש כשפתו של הכובש המעוות אותה. אלקודס למשל, שמה של ירושלים, נמחק ובמקומה נכתב אורשלים, מילה שכלל לא קיימת בערבית.
ביטול השפה הערבית כשפה רשמית בישראל מעיד כאלף עדים על האופי הקולוניאליסטי של המדינה. ראשית כבשו אותה, גירשו את רוב תושביה ולבסוף מחקו את שפתה. זה גם משקף היטב את אחד המרכיבים החשובים של הציונות, להקים חיץ קדמי אירופי במזרח התיכון, לא ממש לחיות בו ולהתערות בו.
עיקרי החוק החדש המוצע מבהירים בגלוי, ללא חסמים מיותרים של בושה מפא"יניקית, שמדינת ישראל תוגדר מדינת לאום של העם היהודי, המשפט העברי ישמש השראה לחקיקה בה והיא תפעל להתיישבות יהודית בתחומיה. מכאן לחוקים האפשריים הבאים, שיכוונו לטרנספר של לא יהודים ואיסור מכירת דירות וקרקעות ללא יהודים, הקפיצה כבר לא תהיה גדולה מידי.
השמאל הישראלי, זה המתעקש עדיין להיאבק על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, רואה בעיניים כלות כיצד הצירוף הזה נותר תלוי על בלימה. כלומר תלוי על וו חיבור דקיקה של ה"ודמוקרטית", כשם הקולע לכנס שאורגן ע"י קואליציית ארגונים לשינוי חברתי וזכויות אדם. אבל חבריי וחברותיי מהשמאל הזה צריכים לדעתי להתפכח מההזיה של החיבור הקלוש הזה של יהודית עם דמוקרטית. אולי יוכלו לעבות קצת את הקשר בין שתי ההגדרות ע"י הוספת א' לוו החיבור. כך זה יהיה יהודית או דמוקרטית. או אז תהיה בחירה ברורה בין גישה יהודית אתנוקרטית, גזענית, דוהרת לאפרטהייד, כפי שישראל הולכת ומתגבשת, לבין דמוקרטיה. "מדינה לכולנו" כאחת הסיסמאות של המחאה כיום.
כשדמוקרטיה תהיה הכלל המארגן המרכזי נוכל (לפחות) לחלום שב"כולנו" יכללו את כל מי שיש לו זיקה לארץ הזו: יהודים ישראלים, פלסטינים החיים בה, פליטים פלסטינים שיהיו מעוניינים לחיות בה ופליטים נוספים שיבחרו בה כארץ מקלטם.