יכולתם של הפליטים הפלסטינים לבקר בכפרים וביישובים שבהם התגוררו הם או הוריהם עד הקמתה של מדינת ישראל נותרת בגדר חלום עבור מרביתם. מי שבכל זאת הצליחה להגשים חלום מעין זה היא ד"ר רולא עואד, מרצה מאוניברסיטת איידהו שבארצות הברית ובת לפליטים פלסטינים, שהצליחה לבקר בשבוע שעבר בכפר שבו נולדה אמה וכל זאת בסיועם של יהודים, חברי עמותת "זוכרות".

ד"ר עואד הגיעה בשבוע שעבר לישראל במסגרת משלחת אקדמית שבאה לבחון את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולנסות ולהכין תוכנית לימודים בנושא זה. עם הגיעה לישראל, נפגשו המרצים ובהם ד"ר עואד עם חברי עמותת "זוכרות", שפועלת להעמקת הידע בקרב הישראלים אודות ה"נכבה", האסון שפקד את הפלסטינים עם הקמתה של מדינת ישראל ב-1948.

מנהל עמותת "זוכרות", איתן ברונשטיין, הבחין כי ד"ר עואד מתעניינת במיוחד בפעילות העמותה וחבריה ובתום המפגש היא ניגשה אליו וסיפרה לו כי אמה היא ילידת הכפר קולא בנפת רמלה ושנחרב ב-1948. ברונשטיין סיפר כי לנוכח העניין הרב שגילתה ד"ר עואד בפעילות העמותה, הוא התנדב לה לסייע לאתר את כפר הולדתה של אמה ואולי גם את הבית שבו התגוררו היא ובני משפחתה.

למסע החיפושים הצטרפה גם נגה קדמי, שלאחרונה חיברה ספר בנושא הכפרים הפלסטיניים לפני ה"נכבה", ובשבוע שעבר יצאו ד"ר עואד וברונשטיין כשהם חמושים במצלמה לשרידי הכפר בסביבות העיר החרדית אלעד.

כתבה על האבנים את שם אימה

ד"ר עואד לא הסתפקה באיתור שרידי הכפר ובאמצעות שיחת טלפון טרנסאטלנטית עם אביה, שביקר רבות בכפר לפני ה"נכבה", עלה בידם לאתר את הבית שבו התגוררה אמה. בנקודה זו, לא הצליחה ד"ר עואד להתאפק ופרצה בבכי. כדי לנסות ולשמר את המורשת המשפחתית, היא כתבה בעט על אחת האבנים את שם אמה, את שם משפחתה ופרטים נוספים.

בחלוף שבוע מאז האירוע, סימני ההתרגשות עדיין ניכרים בקולה של ד"ר עואד. "זה היה יוצא מהכלל ולא הייתי מסוגלת לעשות זאת בעצמי", היא סיפרה השבוע ל-nrg מעריב. "הביקור בכפר הולדתה של אמי היה עבורי סוג של חלום שחששתי אפילו לדבר עליו בקול רם ועד עכשיו אני פוחדת לגלות שהביקור בכפר לא היה אמיתי".

ד"ר עואד ביקשה להודות במיוחד לברונשטיין, שלולא עזרתו ייתכן והיא לא היתה זוכה כלל לבקר בכפר. "אני לא חושבת שהיה לי את האומץ להגיע לקולא בלעדיו וזה פשוט מדהים שהוא זה שהציע את הביקור", אמרה. "העבודה של 'זוכרות' היא יוצאת דופן והיא התקווה לשלום ולדו-קיום אמיתי".

ברונשטיין אומר כי לא נראה לו מוזרה העובדה שדווקא יהודים ישראלים הם אלו שסייעו לבת למשפחת פליטים לאתר את מקום הולדתה של אמה. "זה לא מוזר בגלל שאנחנו חיים כאן ואלו שחיים כאן יכולים לדעת על המקום ועל הארץ", אמר. "אני מקווה מאוד שיתקרב היום שבו פלסטינים, שמוצאים את הכפרים ואת הבתים שלהם או את השרידים שלהם יוכלו לא רק לבקר בהם, אלא גם לבוא ולשוב".