סיכום תחקיר היסטורי: שבטי ישראל , 23 יפו / אלמלכּ ע'אזי, יאפא
בעלים מקוריים: לא ידוע

מידע כללי

מתיק הבניין בארכיון עיריית תל אביב למדנו שהבית נמצא בגוש:  7024 ובחלקה: 4 עד  1948 נקרא הרחוב אלמלכּ ע'אזי. חלקו הדרומי של שבטי ישראל (מרח' ארליך עד יפת) נקרא עבד אל ראוף אל ביטאר על שם ראש עיריית יפו .1הבניין נבנה בתחילת שנות השלושים, ניתן לראות אותו בברור בתצלומי אוויר משנת  1935שנעשו על ידי צלמי אמריקן קולוני. בתצלומי אוויר מאמצע שנות העשרים ולתוך שנות השלושים ניתן לראות את בתי השכונה, את מסגד אלנֻזהה והשדרה המתפתחת (כיום שדרות ירושלים).

היסטוריה של הבניין והאזור לפני 1948: שיחה עם אבו סובחי

רחוב אלמלכּ תוחם את שכונת אלנזהה ממערב. הוא מחבר את רחוב פייסל (היום יהודה הימית) עם רחוב אלדג'אני (היום ארליך). עם התקדמות שדרת קינג ג'ורג (או בשמה הרשמי הקודם ג'מאל פאשה, אם כי מאז ומתמיד כונתה ביפו אלנזהה) דרומה התפתחה גם שכונת אלנזהה משני צדדיה. במהלך שנות העשרים וביתר שאת בשנות השלושים, השכונה שגשגה, ונבנו בה מספר בתי ספר: "בית הספר התיכון אלעאמריה נבנה בשנת  1937 והיתה בו ספריה ובה 4700 ספרים. בית הספר התיכון אלזהראא נפתח בשנת  1938ונקרא על שם מדינת [העיר] אלזהראא באנדלוסיה, ספרד. המקום משמש כיום את בית הספר הערבי לב יפו. עוד פעל באלנזהה שלפני 1948 בית הספר אל-אייוואן.

בשיחה שערכנו עם אסמאעיל אבו שחאדה, אבו סובחי, יליד יאפא שנת  ,1926הוא ניזכר בבתי הספר שלמד בהם. הוא למד באלעאמוריה והמשיך לבית הספר התיכון אלזהראא שהיה לדבריו שלוחה של בית הספר הגבוה אל אזהר במצריים. הוא קיווה להמשיך שם את לימודיו אך מלחמת העולם השנייה לא איפשרה לזה לקרות.

בשנת 1933 נבנה מסגד אלנזהה הפועל עד היום והפך לסמל ההיכר של השכונה. המסגד נבנה על ידי חאג' עלי ח'מיס. בשיחה שערכנו עם וואאִ ל קֻבטאן הוא סיפר שדודתו מרים קובטאן היתה מהתורמות העיקריות לקניית הקרקע ובניית המסגד.

אבו סוֻבחי סיפר שלדעתו מרים אבו ח'דרה היא זו שקנתה את אדמות המסגד ואיפשרה את בנייתו. אבו סובחי מספר שבעבר קראו לו על שמה: מסגד אבו ח'דרה. אבו ח'דרה היתה משפחה גדולה ועשירה שאפילו היה רחוב על שמה, שיצא ממסגד סִ כּסִ כּ (שחזר לפעול בשנים האחרונות) בשוק הפשפשים. הוא הוסיף וסיפר על שכונת אלנזהה, איך הוקמה בשנות העשרים על הפרדסים הגדולים. כל אחד שרצה לבנות לעצמו בית הגיש בקשה פשוטה לעירייה, שילם כמה גרושים ואם השטח היה פנוי, הוא יכול היה לבנות עליו את ביתו. עוד סיפר לנו שהשם של השכונה בא מהרצון להקים בה שכונת גנים (בסגנון עיר הגנים התל אביבית) - נֻזהה משמעו גן או פיקניק או מקום לטיולים.

חיי התרבות שקקו ובתי קולנוע הוקמו מסביב לשכונה. הראשון – קולנוע אפולו, הוקם על פינת רחובות עג'מי (יפת) ודג'אני (ארליך) ממש מעל השכונה. באפולו התקיימו מלבד הקרנות גם הופעות מוסיקה וכינוסים. כשהוקם קולנוע אלחמרא בשדרות קינג ג'ורג, ממש ליד בית העירייה החדש, הוא תפס את מקומו של קולנוע אפולו. בנוסף פעלו גם קולנוע אוריינט וקולנוע פארוק. אבו סובחי נזכר איך ראה סרטים אילמים בקולנוע אפולו ומזכיר את הגג הנפתח של קולנוע פארוק.

ולמרות ששכונת אלנזהה היתה בשנות העשרים, השלושים והארבעים מרכז החיים העירוניים המודרניים של יאפא, אחרי 1948 ההיסטוריה של השכונה נמחקה כולה. ניסיונותינו לאתר מידע מאותה תקופה על הבית ברחוב שבטי ישראל 23 העלו חרס. בתיק הבניין של ארכיון העירייה מצאנו מסמכים החל משנות החמישים. מכתב משנת 1953 המופנה לאפוטרופוס הכללי לנכסי נפקדים – "בעליו הנוכחיים" של הבניין מסגיר את העבר הטראגי אך לא חושף פרטים. תיק הבניין מראה כי הבעלות על הבניין נשארה בידי החברה לפיתוח – חברת עמידר לפחות עד שנת 1992.

חיפוש אחר עקבות הביא אותנו לבדוק את תיקי הבניין של הבתים השכנים; קצה חוט נמצא בבניין הסמוך. תוכניות של הבית במספר 21. משנת  1938 מלמדות אותנו שבעל הבית השכן הוא החאג' אבראהים אבו סֵיף והארכיטקט הוא א. ר. עבדו. הבית נמצא בחלקה מס 38 לפי מפת חלקות וגושים מנדטורית) בבלוק 24. ניסיון למצוא קשר למשפחת אבו סיף היום לא צלח. אבו סובחי סיפר לנו שזו משפחה גדולה הנמצאת עד היום ביאפא וגרה בשכונת יפו ד.' לטענתו מקור המשפחה מג'בליה בדרום.
על בית מס  25 לא מצאנו שום מידע אבל הבית הבא ברחוב, בית מס  27 שוב חושף סדק בחומת המחיקה.
תוכניות משנת  1929 רשומות על שם חלילי אל סּכּסכּ כנראה עוד ענף של משפחת סכּסכּ הגדולה.

היסטוריה מקוצרת משנת 1948

כל הבתים בשורה עברו לידיו של האפוטרופוס הכללי אחרי  1948 לפי חוק נכסי נפקדים. הבית שמר על חזיתו המקורית. לפי מסמכים שמצאנו בתיק הבניין בארכיון העירייה החזית עברה שיחזור לפי פרטי הבניין המקוריים.
בית מספר  27 מתפקד כמכולת כבר משנות החמישים. ברחוב שני סניפים של החומוס המיתולוגי של אבו חסן. בבית מספר 23 יש כיום 3 דירות מגורים. ברחוב מתגוררים פלסטינים ויהודים, חלקם בעלי דירות וחלקם חוכרים מעמידר.
את הפגישה עם אבו סובחי הוא חותם בשאלה: "מה קרה לאנשים שהם צריכים כל הזמן להבחין בין יהודי, נוצרי ומוסלמי. פעם כולם חיו יחד, כולם היו אנשים. יאפא היתה יפה ואפשר היה להתקיים בה בכבוד.

===

תחקיר היסטורי: אביטל ברק

בבית ברחוב שבטי ישראל 23 ביאפא הוצגה התערוכה ״Recollection״ של האמן כמאל אלג'עפרי במסגרת הפרויקט ״בתים מעבר למקף״ בין ה-12-14 למאי, 2016 לציון יום הנכבה ה-68.