חיפה והשחף
סף המדבר, קו העימות
בצדי הדרך ובשולי התודעה: דחיקת הכפרים הערביים שהתרוקנו ב-1948 מהשיח הישראלי
ספרות מומלצת
סדרת חוברות זכרון זוכרות
זוכרות את סלַמַַה
זוכרות את עִנַּאבָּה
זוכרות את אלטירה (חיפה)
עתונות
המחקר שהיה אמור להוכיח שהערבים ברחו ב-48'
מחבר.ת: שי חזקני, הארץ 30/04/2013
ספק אם בן גוריון שמע מימיו את המילה “נכבה”, אבל ראש הממשלה הראשון זיהה כבר בסוף שנות ה–50 את חשיבותו של הנראטיב, וידע שכפי שהציונות הצליחה בתוך כמה עשורים לייצר נראטיב חדש עבור העם היהודי, לא ירחק היום שגם לעם האחר ששהה בארץ ישראל/פלשתין טרם הציונות, יקום נראטיב משלו. העם הזה היה כמובן העם הפלסטיני, ובפסגת הנראטיב שלו עומדת הנכבה, האסון שאירע לפלסטינים עם הקמת מדינת ישראל ב–48’, כאשר 700 אלף מבניו הפכו לפליטים. בסוף שנות ה–50 העריך בן גוריון שהשאלה מה קרה ב–48’ תעמוד בחזית המאבק הדיפלומטי של ישראל בעולם, ובעיקר במאבקה מול התנועה הלאומית הפלסטינית: אם גורשו הפלסטינים מאדמתם כפי שטענו כבר ב–48’, הרי שבעיני העולם תהיה דרישתם לשוב לארץ מולדתם צודקת, ואולם אם עזבו מ”בחירה” - כלומר, שוכנעו על ידי מנהיגיהם שעדיף להם לעזוב על מנת לחזור אחרי שינצחו - העריך בן גוריון שהעולם יראה את טענתם כצודקת פחות
מי הזיז את הרחוב שלי?
מחבר.ת: אלי לוי 30/11/2004
"הערבים בעיר מתנהגים בצורה מופתית, ואנו חיים אתם בדו-קיום מצוין". גורמים בעיריית חיפה אישרו כי נמצאו כמה שלטים כאלו ברחבי חיפה ואולם הם הושמדו מיד. לטענת אותם גורמים מאחורי היוזמה עומדת תנועה של ערבים ישראלים שלא מתגוררים בעיר. "הם יעשו את זה בעוד מקומות בארץ. חשוב להדגיש כי נראה שלא מדובר בתושבי העיר, אלא באנשים מבחוץ", אמר בכיר בעירייה. תופעה: בכמה אזורים בחיפה נתלו שלטים בערבית המחליפים את שמותיהם של הרחובות הוותיקים.
רגע לפני שהשקדיות ייעלמו
מחבר.ת: דפנה גולן 31/01/2011
הכפר היה יכול לסמל את התקווה לפיוס. רבים מאנשיו, שגורשו וברחו ב-1948, חיים בירושלים המזרחית, קרוב לאדמתם ולבתיהם. יותר מ-400 יישובים ערביים מחקה מדינת ישראל, ועליהם נבנו קיבוצים ומושבים וערים ליהודים בלבד. לא מוכרחים להמשיך למחוק את העבר של הערבים שחיו בארץ הזאת.
הצטרפו למאמצים שלנו לחשוף את האמת
הצטרפו אלינומשנות את המציאות
מקדמות את השיבה
קטגוריות פרסומים
עזרו לנו להתנגד לנכבה המתמשכת
תמכו בזוכרות