מאמרים

הבית ברחוב הילדסהיימר 15, קטמון, ירושלים: תיק תיעוד 05/2017 העשרים של המאה הקודמת. השכונה נפרשת ממזרח למנזר סן סימון, ומכאן כנראה השם קטמון, ביוונית ׳למרגלות המנזר׳ קאטו מונאסטירי. לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה הכנסייה היוונית אורתודוכסית במכירה של נכסים – שהיו ברשותה, בין היתר, היו אלו אדמות בסביבת המנזר סן סימון (St. Simeon Monastery) שנמכרו תחילה בחלקים גדולים לבני העדה עצמה ובהמשך לבני עדות אחרות. אמנם הבית ברחוב הילדסהיימר מצוי בשטח שכיום מקובל לכנות 'המושבה הגרמנית' אך במונחים של תקופת המנדט זהו חלק מ״קטמון תחתית״ שהשתרעה בין רחוב כובשי קטמון לעמק רפאים.  
לשמור על הנכבה מחוץ לזיכרון מחבר.ת: אסתר זנדברג / הארץ
03/05/2017
היא נוכחת בעצי בוסתן, במבני אבן ולעתים גם בתושבים, אך ההיסטוריה הפלסטינית נעדרת לחלוטין מהסיפור הישראלי. כמה חבל שגם המועצה לשימור אתרים, גוף א־פוליטי בהצהרתו, בוחר להתעלם ממנה  
לקראת תמ"א 48' / מסמך סיכום לסדנת תכנון מרחבי לשיבה בעיר חיפה מחבר.ת: רונאל טל-ברזילי
21/02/2017
"לקראת תמ"א 48'" הוא פרויקט שמטרתו לגבש ידע וחשיבה באוריינטציה תכנונית על מרחב בנוי משותף לאחר שיבת הפליטים הפלסטינים. מטרת הסדנא בחיפה היתה לגבש חזון לתכנית מתאר. הסדנה התמקדה בעיר חיפה ובהתאם גם התרחשה בחיפה, מתוך ניסיון לאפשר חקירת עומק של עיר וחיבור אליה. מסמך זה מתאר את מהלך הסדנא והתוצרים התכנוניים שהמשתתפים יצרו: חיפה האוטופית ותהליך שיתוף ציבור לקראת שיבה.
הייתי עד לשוד ולביזה מצד יהודים מחבר.ת: אלון קונפינו
20/02/2017
בעקבות המאמר "גם זה קרה בתש"ח" ("הארץ", 15.2), נשאלתי האם אכן כך היה הדבר - האם באמת התרחשה ביזה נרחבת של רכוש ערבי ב-1948 על ידי יהודים יחידים ובידי המדינה? ואם אכן התרחשה, נשאלתי, מה משמעות הדבר, והאם אפשר ללמוד ממנה משהו לגבי ההווה? הפלסטינים בכל רחבי הארץ הותירו מאחוריהם חיים שלמים ועימם את החפצים החומריים ששימשו אותם. ביזת רכוש ערבי החלה כבר בתחילת המלחמה, קיבלה תאוצה עממית בחודשים שהובילו ל-15 במאי, עם כיבוש טבריה, חיפה, יפו, צפת ונפילת השכונות הערביות במערב ירושלים, ולאחר מכן קיבלה גושפנקא כמדיניות רישמית. הביזה נעשתה על ידי אנשים מכל שכבות העם. ורנר סנטור, מנכ"ל  האוניברסיטה העברית, תיאר את הביזה בירושלים כ"התנפלות ארבה על השדה" (מתוך ארכיון בן גוריון). בספר "תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות" מתאר חייל שהשתתף בקרבות את שארע: "בעוד טיהורה של קטמון נמשך, החלו מעשי שוד וביזה בהשתתפות חיילים ואזרחים, שפרצו לבתים הריקים ונשאו משם רהיטים, בגדים, מכשירי חשמל ומוצרי מזון... רבים מן החיילים והמפקדים נמלאו סלידה לנוכח המתרחש לעיניהם, אך קצרה ידם מלרסן את היצרים המשתוללים". למאמר המלא באתר הארץ
מכתב מאֵריק אָדֶר מחבר.ת: אֵריק אָדֶר
11/2016
ביוני 1936, עלה הכומר הפרוטסטנטי ההולנדי בסטיאן יאן אדר על אופניו ופתח במסע לארץ הקודש, משימה נועזת באותם ימים.
טיהור אתני ועוד איך: תשובה לבני מוריס מחבר.ת: עֻמר אלע'בארי
01/11/2016
במסגרת פולמוס מתמשך מעל דפי ״הארץ״, טוען בני מוריס באמצעות טיעונים מגוחכים כי לא היתה מדיניות של טיהור אתני כלפי פלסטינים בשטחה של מדינת ישראל. עמר אלע'בארי מספר בתגובה על המהלכים שהובילו להצלחתה המסחררת של הציונות בהעלמה כפויה של למעלה מ-85% מהפלסטינים
מאמרים ומחקר על הקונפליקט ציוני/פלסטיני מתוך המודל של צדק מעברי 1477481592 חוקרי/ות מקומיים ובעולם מתעניינים בהיבטים הייחודים של הקולוניאליזם ההתיישבותי ובדיקת הרלוונטיות של "צדק מעברי" להקשר הציוני-פלסטיני.  
כן, זה היה מרד ערבי אנטי ציוני מחבר.ת: עמר אלע'בארי
26/10/2016
מותו של שמעון פרס חידד את הבלתי אפשרי בתפישות הרווחות של "דו-קיום" ו"השתלבות". ישראלים שגינו את החלטת הרשימה המשותפת לא להשתתף בלוויה, ניסו להגן על הערכים היפים שהם חושבים שהם מייצגים וציפו להצהרת אמונים של הערבים. אבל אלה סירבו להתפקד