במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לירושלים, 5 קילומטרים מערבית לכפר עין כארם, 3 קילומטרים צפונית לאלקסטל וסמוך לכפר סטאף בתוך חורשות הקק"ל נמצאים שרידיו של הכפר ח'רבת אללוז. אחד הכפרים הרבים באזור שתושביו אולצו לעזוב אותו בעקבות מתקפה צבאית על האזור במסגרת "מבצע דני" שהחל בכיבוש הערים אלרמלה ואללד ולאחר מכן ב 13.7.1948 כיבוש הכפר סובא (על אדמתו הוקם קיבוץ צובא) וסביבתו במטרה להרחיב את "פרוזודור ירושלים". תושבי ח'רבת אללוז ששהו בגבעות הסמוכות לכפרם, כמו ראס אבו עמאר ובאב אלבחר, קיוו לחזור לכפרם בתום המלחמה אך חיילי חטיבת הראל מנעו מהם לשוב ואחרי כמה שבועות אף הניסו אותם מהגבעות לכיוון בית לחם. משם הפליטים הטריים התפזרו לאזור בית לחם, ירושלים וירחיו. כיום רוב פליטי ח'רבת אללוז גרים באזור רם-אללה - במחנה הפליטים קלנדיה והעיירה ביתוניא- וכן בירדן. כיום, כל בתיהם הרוסים.

בשבת, 7 ביוני 2008, ערכנו סיור בשטח הכפר בהשתתפות כ-50 בני אדם. התלווינו לפליט עבד אלפתאח חסן עטא אללה (אבו ע'אזי), לבנו ע'אזי ,לנכדיו ולעוד כמה צעירים בני פליטים מח'רבת אללוז. אבו ע'אזי (75) עמד על שרידי ביתו ובית משפחתו. תקענו ברצפת הבית שלט הנושא את שם בעל הבית: חסן עטא אללה.

שמענו מאבו ע'אזי הסבר על הצדדים החברתיים – תרבותיים של הכפר ועל החקלאות ששגשגה עד יום בריחתם.

את הסיור עשינו בעזרתו האדיבה של דן גולן, שגם הוא הסביר למשתתפים על ההיסטוריה של הכפר כפי שחקר אותה במסגרת חקירתו את האזור. דן סיפר שבתי הכפר נהרסו בשלבים. שלב ראשון כנראה היה מיד אחרי שתושבי הכפר ברחו – ובעודם על גבעת ראס אבו עמאר – במסגרת אימונים של הצבא הישראלי. חלק מהבתים נהרסו על ידי "חברים" מקיבוץ צובא שאספו ברזלים כדי לבנות את הרפת של הקיבוץ. השלב האחרון היה כנראה מיד אחרי מלחמת ששת הימים ב 1967 מחשש שהפליטים , שנכבשו שוב, יחזרו לבתיהם שנכבשו ב-1948.

הצבנו שלטים לזכר הכפר וחילקנו חוברת "זוכרות את ח'רבת אללוז" שהפקנו במיוחד לרגל הסיור. החוברת מספרת את סיפור הכפר וכוללת ראיונות עם הפליטים.