בַּרקּוּסיַא

מידע

מחוז: אלח'ליל (חברון)

מספר תושבים 1948: 380

תאריך כיבוש: 10/07/1948

יחידה כובשת: גבעתי

רקע:

בַּרקּוּסיַא הכפר שכן על גבעה שהשתפלה לכיוון צפון-מערב במורדות המערביים של הרי-חברון, 31 ק"מ מצפון-מערב לחברון. בסוף המאה ה-19 היה זה כפר בינוני עם בתי אבן ובוץ. בסוף תקופת המנדט עברה אחת החמולות של הכפר קילומטר אחד דרומה והכפר התפשט לכיוון זה. היו בכפר מספר חנויות קטנות ומסגד קטן, וילדיו למדו בבית-הספר בכפר תל אל-סֿאפי שמצפון-מערב. ממערב לכפר היתה באר שסיפקה מי-שתייה לכפר מאז סוף המאה ה-19. ב-1931 התגוררו בכפר 258 תושבים ב-53 בתים וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-330; אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 3,216 דונם. כלכלת-הכפר התבססה על חקלאות בעל, עם דגנים כגידול העיקרי. כמו כן טיפחו התושבים עצי-פרי וגידלו כבשים ועזים. הכפר נכבש באמצעות ההתקפות שבוצעו במבצע אנ-פאר, ככל הנראה ב-9-10 ביולי 1948, בין שתי ההפוגות של המלחמה. המבצע, שנערך בידי חטיבת גבעתי, הביא להתרוקנות למעלה מ-16 כפרים מדרום לרמלה, בין החוף להרי-חברון. על אדמות-הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים. ה[מושבים] מנוחה וסגולה קרובים למקום, מדרום-מערב. באתר הכפר לא נותר אף בית, וגדלים בו שיחי צבר ומגוון עצים, כולל דקלים. ניתן להבחין בכמה קברים מבין שיחי חלמית וצמחים אחרים, וכן בשרידי באר. האתר משמש כשטח-מרעה לכבשים של חקלאים ישראלים שמגדלים גם גפנים ופירות אחרים.


מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 208


מידע ממקורות נוספים:

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, רוב תושבי האזור נמלטו מזרחה לעבר הרי-חברון (מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 284-285). על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר האחווה המוסלמית המצרית, כוחות פלסטינים מקומיים וכמה מתנדבים של צבא השיחרור הערבי. לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 383 תושבים ב-1948. (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 50). 

 

סרטונים

חוברות

אחר