מידע

מחוז: חיפא

מספר תושבים 1948: 340

תאריך כיבוש: 12/05/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: נווה שרת (זכרון יעקב)

רקע:

הכפר שכן בצד המערבי של הכרמל, 29 ק"מ מדרום לחיפה. משמעות שמו בערבית היא בריכה קטנה, ובפי הצלבנים הוא כונה ברוֹיקֶט. בשלהי המאה ה-19 שכן הכפר בראש גבעה מוקפת יער. בתיו נבנו מאבן בתוספת בוץ או מלט, וב-1889 נוסד בו בית-ספר, שנסגר בתקופת המנדט. תושבי הכפר היו מוסלמים, ומעיינות ובארות סיפקו מים לצרכיהם הביתיים. כלכלת הכפר התבססה על חקלאות בעל וגידול בעלי חיים. היבול העיקרי היה דגנים וכן מספר קטן של עצי פרי ועצי זית. ב-1944-45 השתרעו אדמות הכפר על 11,434 דונם, שמתוכם נקנו 9,384 בידי יהודים. מספר תושבי הכפר עמד באותה עת על 290. בקרבת מקום שכנה ח'רבּת רֻסֿיסֿה, תל מלאכותי ככל הנראה מהתקופה הביזנטית. חורבה נוספת, שלעתים כונתה ח'ירבת בֻּרֵיכָּה, נמצאה אף היא באזור, וניתן לראות בה יסודות בניינים חשופים.

מידע על נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו אינו בנמצא. על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. אתר הכפר מצוי באזור תעשייה צבאי סגור.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 568-569

מידע ממקורות נוספים:

על-פי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כבשו יחידות אצ"ל חמישה כפרים ברמת מנשה, בהם בֻּריכָּה, ב-12 במאי 1948, בשלהי קרב משמר העמק. מרבית תושביהם נמלטו עם התקרבות התוקפים שירו על הכפרים במרגמות. יחידות האצ"ל סרקו את הכפרים לאחר כיבושם כדי לוודא שנשארו ריקים. למעלה ממאה זקנים, נשים וילדים שנשארו בבתיהם נעצרו והוחזקו מספר ימים מאחורי גדרות-תיל ליד הכפר סֿבַּארין, טרם גורשו לאֻם אל-פָחֶם (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 164).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 336 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 48)).
על-פי אנדי יחזקאל שכן הכפר קילומטר ממזרח לשכונת נווה שרת של זכרון יעקב, שהוקמה על אדמותיו אחרי 1948. מיקום זה מצוי ארבעה ק"מ מצפון לנקודה בה מיקם ח'אלדי את הכפר. 
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת אלונה (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

תמונות

אחר