מידע
מחוז: ביסאן (בית-שאן)
מספר תושבים 1948: 290
תאריך כיבוש: 01/05/1948
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין
רקע:
הכפר שכן שבעה ק"מ מצפון לבית-שאן על גבעה בקצה עמק בית-שאן, והשקיף דרום-מערבה לואדי יֻבּלָא [נחל יששכר]. ואדי אל-עַשַה עבר בדרום אדמות הכפר. אתר הכפר נודע בתקופה הרומית ככל הנראה כגְבּול או גְבּולָה, והצלבנים כינו את המקום גְבּול. ב-1596 היה ג'בול חווה ששילמה מסים לממשל העות'מני. ב-1931 נמנו בכפר 218 תושבים שהתגוררו ב-50 בתים שנבנו מאבן ובוץ ושיוו לכפר מבנה מעגלי. ב-1944-45 חיו בכפר 250 תושבים, מוסלמים כולם, ושטחו עמד על 15,127 דונם. בכפר היו מסגד קטן עם כיפה מדרום לבתי הכפר ומספר חנויות. תושבי הכפר נסמכו על העיירה ביסאן [בית-שאן] ועל הכפר כּווּכּב אל-הַוָא לשירותי חינוך, בריאות, מסחר ושירותים אחרים. מעיין ממזרח לכפר סיפק מים לתושביו, אשר גידלו דגנים, ירקות ופירות שהושקו במי-גשם. אדמת הגבעות של הכפר שימשה למרעה. מידע לגבי נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו אינו בנמצא.
על אדמות-הכפר לא נוסדו ישובים ישראלים. קיבוץ בית-יוסף נבנה ב-1942 כשני ק"מ מדרום-מזרח לכפר, על אדמות הכפר זַבּעָה; שמו שונה לחמדיה עשור לאחר מכן. באתר הכפר נותרו עיי חורבות ממלט מבתי הכפר, בית קברות ומספר בארות ובמקום צומחים פרא עצים, קוצים ועשבי בר. חווה בשם דושן הוקמה ב-1955 על אדמות זבעה, בסמוך לאתר הכפר ג'בול. האדמות מסביב לאתר הכפר מעובדות ומשמשות למרעה בידי ישראלים.
מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 51
מידע ממקורות נוספים:
לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס תושבי הכפר ברחו ב-18 במאי 1948 בשל נפילת ביסאן [בית-שאן] או פחד ממתקפה יהודית (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 588). מוריס מוסיף שבספטמבר 1948 ביקשו קיבוצים סמוכים מהרשויות רשות להרוס את הכפר ושלושה נוספים באזור (שם, 229).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 290 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 38).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך בתוך שמורת נחל יששכר (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').