זוכרות - דֵיר אַבָּאן

דֵיר אַבָּאן

מידע

מחוז: אלקֻדְס (ירושלים)

מספר תושבים 1948: 2440

תאריך כיבוש: 20/10/1948

יחידה כובשת: הראל (פלמ״ח) & עציוני

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: מחסיה, בית שמש, ישעי, צרעה

רקע:

הכפר שכן 21 ק"מ ממערב לירושלים, על גבעה גדולה במורדות המערביים של הר [יעלה], בין שני ואדיות מדרום וצפון [נחל דולב ונחל מחסיה]. המקום זוהה עם הישוב אַבֶּנעֶזֶר מהתקופה הרומית. ב-1596 חיו בכפר 127 תושבים וב-1931 התגוררו בו 1,534 תושבים ב-321 בתים, רובם בנויים מאבן ובוץ, עם גגות מעץ, קש ובוץ. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-2,100, מרביתם מוסלמים, מלבד מכעשרה נוצרים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 22,734 דונם, מהם 376 אשר נרכשו בידי יהודים. מסגד ניצב במרכז הכפר, בו היה גם בית-ספר יסודי. עד שנות ה-1940 היוו בארות מי גשם את מקור המים העיקרי, ואז נבנה צינור שהעביר מים לכפר מעין מַרְג'לין, חמישה ק"מ ממזרח לכפר. חלק מתושבי הכפר עבדו בחקלאות וגידלו עצי זית, גפנים, דגנים ותירס; תושבים אחרים עבדו במסחר או בשירותים.

לפי ה'ניו יורק טיימס' הותקף הכפר על ידי כוחות יהודיים ונכנע להם כבר ב-17 בינואר 1948 במהלך הקרב סביב גוש הישובים היהודים של כפר-עציון. מסע הענישה כנגד שלושה כפרים סמוכים – זַכַּרִיַּא, בית נתיף ודיר אבאן - נמשך לפחות יממה, ובוצע בידי כוחות ציונים של לפחות מאה איש. ב-20 במארס 1948 התחולל, לפי העיתון, יום של חילופי אש בין הכפר לבין הישוב היהודי הרטוב; לא נמסרו מספרי נפגעים. הכפר היה בין הראשונים שנכבשו במבצע ההר, שנערך בידי חטיבות הראל ועציוני ובפיקוד יגאל אלון בסוף ההפוגה השניה של המלחמה. דיווחי ההגנה מספרים שהגבעה שהשקיפה לעבר הכפר נכבשה בקלות יחסית, אחרי שהכוחות המצרים הותקפו בהפתעה ונחשפו לאש מרגמות מרוכזת. הכפר נכבש בליל ה-19-20 באוקטובר, ותושביו נעקרו מזרחה לבית לחם או להרי חברון.

[קיבוץ] צרעה הוקם מצפון-מערב לאתר-הכפר בסוף 1948. [המושבים] מחסיה וישעי והעיירה בית-שמש נוסדו מדרום לאתר ב-1950, כולם על אדמות-הכפר. גלי-אבנים גבוהים, גגות שקרסו, קורות ברזל וחלקי קירות עומדים נראים באתר. ניתן להבחין בבאר עם מכסה מתכת. מספר בארות נוספות עדיין קיימות במקום, אך חלקן כוסו בלוחות. בצד הצפוני ישנה מערה עם שער מקושת. עצי זית, שקד, ברוש ואקליפטוס גדלים באתר, בצד שיחי צבר, ועצי חרוב גדלים על הטרסות הסמוכות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 282-284

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר האחווה המוסלמית המצרית, הצבא הירדני, אנשי מיליציה פלסטינים מקומיים וכמה מתנדבים של צבא השיחרור הערבי.
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 2,436 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק עצמאות ארה"ב של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').