הַרָּאוִי (עַרַבּ אלחַמְדוּן)

מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

מספר תושבים 1948: 290

תאריך כיבוש: 01/05/1948

יחידה כובשת: הגדוד הראשון בפלמ"ח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן במזרח הגליל העליון, 18 ק"מ מצפון-מזרח לצפת, בראש הר [קרן נפתלי] שהשקיף לעבר עמק החולה מגובה 500 מטרים מעל פני הים. סביב הכפר היה חורש עשיר ורוב בתיו נבנו קרוב זה לזה, בתבנית מעגלית. אנשי הַרָאוִי היו צאצאים של בדואים משבט ערב אל-חמדון, וחלקם המשיכו לנדוד בחורף לאדמות המישור שליד לעמק החולה, לצורך רעיית עדריהם. תושבי הכפר עבדו גם בחקלאות וגידלו דגנים. ב-1931 חיו בכפר 148 תושבים ב-36 בתים. ב-1944-45 השתרעו אדמות הכפר על 3,726 דונם, שלמעלה משליש מהם נרכשו בידי יהודים. בכפר יש שפע עדויות להתיישבות מוקדמת, רובן כפי הנראה מן התקופה הביזנטית. החורבות כוללות יסודות של קירות, רצפות פסיפס, גת וכתובות ביוונית.

העיתון הפלסטיני 'פילסטין' דיווח כי ב-12 פברואר 1948 אוטובוס ערבי שעשה דרכו מאל-חולה לצפת נתקל בהַרָאוִי במארב של יחידה צבאית ציונית. מוקש התפוצץ מתחת לאוטובוס והתוקפים ירו על הנוסעים, השליכו פצצות תבערה והרגו ארבעה בני אדם. ב-5 במאי 1948, בשלבים המוקדמים של מבצע יפתח, דיווח מפקד צבא השחרור הערבי, פַוזי אל-קאוקג'י, ש"היהודים כבשו את כל הגבעות שמסביב להַרָאוִי". באזור פעל גדוד ירמוך השני של צבא השחרור הערבי, בפיקוד אדיבּ אל-שישכְּלי, שבהמשך נעשה נשיא סוריה. הכפר נכבש כפי הנראה עד אמצע מאי בידי כוחות יהודים, ונכבש מידיהם אחרי כניסת הצבאות הערבים לפלסטין: ה'ניו יורק טיימס' דיווח ב-17 במאי 1948 כי כוחות לבנונים וכוחות ערבים בלתי סדירים שנעזרו בכוח אווירי סורי, הכריזו ניצחון בהַרָאוִי ואל-מאלכּיָה. ניתן להניח כי הכפר לא נשאר זמן רב בידיים ערביות, שכן הכפרים הקרובים לו, מַלָּאחָה ובַּיְסַמוּן, נכבשו בידי ישראל בסוף מבצע יפתח, ב-25 במאי 1948. מבצע יפתח, שנועד לכבוש את הגליל העליון המזרחי הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח ובראשו עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים, ובמקום לא נותר זכר לכפר. חורשות מכסות את מורדות ההר עליו שכן הַרָאוִי ואת פסגתו. חלק מן האדמות באזור מיוערות ובאחרות נטעו ישראלים עצי פרי.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 453-454

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 290 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 58)).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי קרן נפתלי ויערות נפתלי של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א'). 

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר

פרסומים
רוב יערות ואתרי קק"ל על חורבות כפרים פלסטיניים 04/2014