מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

מספר תושבים 1948: 390

תאריך כיבוש: 21/04/1948

יחידה כובשת: הגדוד הראשון בפלמ"ח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן על גבעה נמוכה, בפינה הדרום-מערבית של עמק החולה, 11 ק"מ מצפון-מזרח לצפת. הגיאוגרף הערבי יאקוּת אל-חָמָוִי, שנפטר ב-1228, הזכיר את בנייני הכפר העתיקים וציין אחד מהם, שלטענתו שימש בעבר כאתר דת ויתכן שנבנה בידי שלמה המלך. במאה ה-20 עוּבּדה האדמה שבין הכפר לבין אגם החולה בידי בדואים משבט אל-זֻבּידאת. בכפר היה בית-ספר יסודי, אותו חלק אל-חסיניה עם הכפר השכן תֻלַיל. ב-1931 התגוררו בשני הכפרים 274 תושבים ב-64 בתי-אבן. ב-1944-45 עלה מספרם ל-430 איש, כולם מוסלמים. אדמות שני הכפרים השתרעו אז על שטח 5,324 דונם, מתוכם נרכשו 1,753 בידי יהודים. אדמת הכפר היתה פורייה וזכתה לשפע מים ממעיינות, פלג ובארות. התושבים התפרנסו מחקלאות וגידלו פירות, דגנים בצלים ותירס. אנשי הכפר החזיקו בחיות משק, בעיקר תאו מים, לצורכי חרישה, הפקת מוצרי חלב, ובשר.

הכפר נכבש אחרי שספג שתי התקפות קשות מידי הגדוד השלישי של הפלמ"ח במארס 1948. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, ב-12 במארס פוצץ כוח הפלמ"ח חמישה בתים בכפר. ה'ניו יורק טיימס' כתב אז שכוח של 50 לוחמים פוצץ 12 בתים, הרג 15 תושבים ופצע 20, ובעקבות כך נכנסו כוחות בריטיים לכפר והטילו עליו עוצר. לפי דו"ח של הפלמ"ח, ב-16-17 במארס נהרגו 30 גברים מ אל-חֻסיניה בהתקפה נוספת על הכפר. מספר הנפגעים הכולל עמד על עשרות גברים, נשים וילדים, לפי מקורות ישראלים, שהוסיפו שהכפר ננטש בידי תושביו, שנמלטו אל מעבר לגבול. נטען שההרג בוצע כפעולת תגמול על הטמנת מוקש, שנעשתה במטרה לעצור את התנועה היהודית באזור. יתכן שחלק מתושבי הכפר חזרו אליו בימים שאחרי ההתקפות; לפי המודיעין הצבאי הישראלי, תושבי אל-חֻסיניה עזבו רק ב-21 באפריל, בשל התקפה קרקעית והפגזת מרגמות מצד ההגנה, שבוצעו כחלק ממבצע יפתח, או כתוצאה מפחד מהתקפות כאלה. מבצע יפתח, שנועד לכבוש את הגליל העליון המזרחי הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח ובראשו עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון.

[קיבוץ] חולתה נוסד ב-1937 כשלושה ק"מ ממזרח לכפר, ליד תֻלַיל. [מושב] שדה אליעזר הוקם ב-1952 כקילומטר ממערב לאתר הכפר אל-חֻסיניה. רק ערימות אבנים וחלקי קירות נותרו באתר הכפר, שמכוסה קוצים, עשבים ועצים, ומשמש כאתר מרעה. האדמה שמסביב מעובדת.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 455-457

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בתֻלַיל ובאל-חֻסיניה 394 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 58)).
 

תמונות

אחר