מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

מספר תושבים 1948: 570

תאריך כיבוש: 02/05/1948

יחידה כובשת: הגדוד הראשון בפלמ"ח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: חלק מחצור הגלילית

רקע:

הכפר שכן 4.5 ק"מ מצפון-מזרח לצפת, על המורדות הצפון-מזרחיים של הר כנען שבגליל העליון. הוא השקיף מגובה 500 מטרים מעל פני-הים לעבר עמק-הירדן שבין הכינרת לאגם החולה. החלק השני של שם הכפר מתייחס לרמה השטוחה שהקיפה אותו ונקראה ארדֿ אל ח'יט. בסוף המאה ה-16 חיו בכפר 94 תושבים; בסוף המאה ה-19 חיו בו כ-300 תושבים בבתי-אבן ולבנים בכפר שהיה ידוע במערות הרבות שבסביבתו. הכפר הכיל שני רבעים מקבילים ששכנו במרחק 100 מטרים זה מזה. מי גשמים שימשו את תושבי הכפר להשקיית דגנים ועצי פרי. בנוסף, הם גידלו עצי זית, והיו להם שני בתי בד. ב-1931 נמנו בכפר 343 תושבים שהתגוררו ב-73 בתים; ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-490, מוסלמים כולם, ושטחו עמד על 6,627 דונם, מהם 384 שנרכשו בידי יהודים. ליד הכפר שכן אתר ארכיאולוגי שכונה אל-מָעָ'אר ובו שרידי בתים, קברים, עמודים, בורות מים ובית בד.

במהלך מבצע יפתח, אשר נועד לכבוש את הגליל העליון המזרחי. הפגיזו יחידות פלמ"ח את הכפר במרגמות בליל ה-2 במאי 1948, קצת למעלה משבוע לפני המתקפה הסופית על צפת. בראש המבצע עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, והוא הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס אומר שיתכן שתקיפת הכפר תוכננה להגדיל את הלחץ על העיר. לדברי אחד הקצינים שהשתתפו בהפגזה, היא נעשתה "על מנת שבסופו של דבר יברחו משם הערבים" [מוריס, 1991, 169]. ההתקפה השיגה כפי הנראה את מטרתה והכפר התרוקן מיושביו, כמו גם הכפרים פִרְעִם וקַבָּאעָה שהופגזו באותו לילה. לא ברור היכן מצאו התושבים מקלט או מה קרה לכפר עצמו.

הישוב חצור הגלילית הוקם ב-1953 על אדמות הכפר, קילומטר אחד מדרום-מזרח לאתר הכפר. באתר צומחים כיום עשבים שוטים ושיחי צבר והוא זרוע אבנים מן הבתים ההרוסים. שני חדרי בטון סמוכים עדיין עומדים על תלם. ממאות עצי הזית שגדלו שם פעם, נותרו אך מעטים. האדמה ההררית סביב אתר הכפר מיוערת ברובה או משמשת את הישראלים למרעה; רק חלק קטן ממנה מעובד.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 479

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 568 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 58)).
לפי אנציקלופדיה מפה נקרא אתר הכפר כיום עיי מערות (אנציקלופדיה מפה, 2000, 5: 77).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך יער ביריה של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

תמונות

אחר