סֿאלִחָה

מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

מספר תושבים 1948: 1240

תאריך כיבוש: 30/10/1948

יחידה כובשת: חטיבה 7

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אביבים

רקע:

הכפר שכן על מישור בהרי הגליל העליון, בקצה ואדי סֿאלִחָה העמוק. בסמוך לו עבר הגבול עם לבנון, וצפת שכנה 12 ק"מ מדרומו. בסוף המאה ה-19 חיו בכפר כ-200 איש שגרו בבתי בזלת וקיבלו מי שתייה ממספר בורות מים ובריכה גדולה. ב-1931 חיו בכפר 742 תושבים ב-142 בתים, וב-1944-45 עלה מספרם ל-1,070, מרביתם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 11,735 דונם. בכפר היה בית-ספר יסודי לבנים, ותושביו גידלו דגנים ובוסתנים. ממצאים ארכיאולוגיים בכפר כללו קברים חצובים בסלע, שרידי רצפות-פסיפס ובתי-בד.

לפי מקורות צבאיים מעמאן, סֿאלִחָה וכפר ברעם נכבשו בידי ישראל ב-18 במאי 1948. יתכן שהיה זה כיבוש זמני, שכן כוחות חטיבה שבע כבשו את הכפר ב-30 באוקטובר 1948, בסוף מבצע חירם. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' נתקלו הכוחות בהתנגדות קלה ליד סֿאלִחָה; הספר לא נותן פרטים על הפעולה הצבאית שננקטה בתגובה, אך לדברי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס בוצע בכפר "מעשה זוועה". מוריס מצטט מדבריו של ישראל גלילי, ראש מפקדת ההגנה לשעבר, שמסר בכינוס של מפ"ם: "בצליחה 94 (...) פוצצו עם הבית" [מוריס, 1991, 307]. תושבים שנותרו בכפר אחרי הטבח גורשו ככל הנראה, יחד עם תושבי רוב הכפרים שלאורך הגבול.

[קיבוץ] יראון הוקם על אתר הכפר ב-1949. מצפון-מזרח לאתר נבנה ב-1960 נבנה [מושב] אביבים על אדמת הכפר. השריד היחיד לכפר הוא מבנה מוארך בעל חלונות גבוהים רבים, ששימש אולי כבית-ספר. אתר הכפר הוא אזור שטוח ומעובד ברובו. ברוב השטח שמסביב נטעו חקלאים ישראלים עצי-תפוחים.


מקור:


Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 491-492


מידע ממקורות נוספים:


לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,241 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 58)).
 

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר

פרסומים
סיפורה של שבירת שתיקה בת 68 שנים 05/02/2016
סיפורה של שבירת שתיקה בת 68 שנים 30/11/-0001