זוכרות - אלפַרָּאדֿיָּה

אלפַרָּאדֿיָּה

מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

מספר תושבים 1948: 780

תאריך כיבוש: 01/10/1948

יחידה כובשת: Golani

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: פרוד, שפר

רקע:

הכפר שכן שמונה ק"מ מדרום-מערב לצפת, במורדות הדרומיים של הר זאבוד [מירון]. יתכן שהכפר נבנה על גבי אתר של כפר שנודע בתקופה הרומית בשם פַּרוֹד. הגיאוגרף הערבי אל-מַקְדִסי, שנפטר בשנת 985, התייחס לאל-פראדֿיה בכתביו. ב-1596 חיו בכפר 237 תושבים, ובסוף המאה ה-19 גרו בו כ-150 תושבים בבתי-אבן. ב-1931 נמנו בכפר 465 תושבים שהתגוררו ב-101 בתים. ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-670, רובם מוסלמים, ושטחו עמד על 19,747 דונם. בכפר היה בית-ספר יסודי לבנים ואתר מקודש לזכר מורה-דת מקומי, השיח' מנסֿור. כמו כן נמצאו בכפר הריסות של טחנות קמח ואקוודוקט. מעיינות שנבעו מהר ג'רמק [מירון] שמצפון לכפר, סיפקו לכפר מים למכביר. ענף החקלאות שגשג באל-פראדֿיה, וכלל חווה נסיונית בת 300 דונם, בה הורכבו ופותחו זנים משופרים של תפוחים, תאנים, ענבים, אפרסקים, אגסים ושקדים ופותחו סוגי זרעים חדשים. בחווה היה גם גן בוטני בו גדלו 2,000 צמחים שחולקו לחקלאים. החווה סיפקה שירותים לאיכרים מנפות עכו וצפת וייעצה להם לגבי שיטות גידול עופות וכוורנות. הפיקוח על החווה נעשה בידי אגרונום פלסטיני שרכש את השכלתו בצרפת והחל לעבוד באל-פראדֿיה ב-1932.

אנשים מכפרים שכנים, בעיקר עכּבּרה ואל-דֿ'אהריה אל-תחתא, מצאו מקלט באל-פראדֿיה בתחילת מאי 1948, כשנסו מכפריהם בשל מבצע יפתח. על-פי 'תולדות מלחמת הקוממיות' עבר אל-פראדֿיה לשליטה ישראלית רק ב-30 באוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם. במבצע זה נעו יחידות של חטיבת גולני צפונה לכיוון סעסע, ובדרכם כיתרו את הכפר מכל צידיו. ככל הנראה, הכפר לא הותקף ישירות, ומשום כך נותרו רבים מתושביו בבתיהם. בדצמבר 1948 וינואר 1949 נרקמה תכנית לגרש את תושבי הכפר, על-מנת למנוע "הסתננות" של פליטים אליו. ועדת הטרנספר, שעסקה בהעברת ערבים ממקום למקום, העלתה הצעה ב-15 בדצמבר 1948 לגרש את 261 התושבים שנותרו באל-פראדֿיה ובכפר ענאן. התכנית בוצעה בפברואר 1949, עם פינוי חלק מהתושבים לכפרים אחרים בישראל, וגירוש אחרים למשולש שכם-טולכרם-ג'נין שבגדה המערבית.

ב-1949 הקימה ישראל את [קיבוץ] פרוד על אדמות הכפר, 300 מטר ממזרח לאתר הכפר ההרוס. [מושב] שפר הוקם ב-1950 על אדמות הכפר, מצפון לאתר. ב-1980 הוקם [קיבוץ] קדרים על אדמות הכפר [אך ב-1987 הוא עבר כמה קילומטרים מזרחה]. אתר הכפר עזוב ומכוסה בקוצים, עצים וגלי-אבנים מהבתים ההרוסים. שיחי-צבר צומחים בשטח שסביב האתר, שמשמש בעיקר למרעה, אך חלקים ממנו מיוערים ומשמשים כאתרי נופש ישראלים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 449-450

מידע ממקורות נוספים:

מוריס מציין שהכפר מופיע ברשימה שחיבר המשרד לענייני מיעוטים, של כפרים שגילו התנגדות לכיבושם (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 301).

על-פי PalestineRemembered.com, רוב תושבי הכפר נעקרו למחנות פליטים בלבנון (לחץ\י כאן).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 777 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)).