מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 1090

תאריך כיבוש: 17/07/1948

יחידה כובשת: Giva'ati

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן באזור של גבעות, 19 ק"מ מדרום לרמלה. נוסע אירופי דיווח כי  עבר דרך קזאזה בשנות ה-1860. ב-1931 התגוררו בכפר 649 תושבים ב-150 בתי אבן, מלט ובוץ שנבנו בצפיפות ושיוו לכפר מבנה מלבני. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-940 תושבים, מוסלמים ברובם הגדול, ואדמותיו השתרעו על 18,829 דונם. תושבי הכפר החזיקו מסגד וכמה מהם היו בעלי חנויות. ב-1922 הוקם בכפר בית-ספר יסודי, וב-1945 הקימו תושבי קזאזה והכפרים הסמוכים סג'ד וגִ'לְיָא בית-ספר משותף, בו למדו 127 תלמידים בעת פתיחתו. חקלאות הכפר התבססה על גידולי בעל - דגנים, ירקות ופירות.

ההתקפה המתועדת הראשונה על קזאזה ארעה ב-20 בדצמבר 1947. לפי דיווחים בתקשורת, קבוצת לוחמים ציונים פתחה באש על הכפר, המטירה עליו רימוני יד ופוצצה את בית המוח'תאר. תושבי הכפר הגיבו להתקפה בירי. להערכת המשטרה הבריטית נהרג במהלך הקרב אחד מתושבי הכפר ושניים נפצעו. לגרסת ההגנה, היו האבידות בצד הערבי גדולות בהרבה. ב-9-10 ביולי 1948 פרצו יחידות מהגדוד הראשון של חטיבת גבעתי לכפר במסגרת מבצע אנ-פר ["עשרת הימים"], שאחת ממטרותיו היתה לגרש תושבים ממספר ישובים ערביים מדרום לרמלה. לדברי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, לא היה צורך ביזמת הגירוש, משום שתושבי האזור ברחו מיוזמתם נוכח הכוחות הישראלים המתקרבים. כמו שאר תושבי האזור, תושבי קזאזה נעקרו ככל הנראה לאזור חברון.

[מושב] תירוש נוסד ב-1955 בסמוך לאתר הכפר, על אדמות הכפר ההרוס עג'ור. אתר הכפר קזאזה נמצא כיום בתוך בסיס צבאי מגודר, ואין אליו גישה לציבור.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 405

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,090 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 36)).
על-פי PalestineRemembered.com, הגנו על הכפר חיילים מצרים וכמה לוחמים פלסטיניים מקומיים (http://www.palestineremembered.com/al-Ramla/Qazaza/index.html)

תמונות

אחר