מחנה הפליטים עאידה הוקם ב- 1950 על ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א), בסמוך לכניסה הצפונית של בית לחם, על שטח של כחצי דונם. שטח צר מאוד ביחס למספר הפליטים והצרכים שלהם. כיום גרים במחנה קרוב ל- 5400 פליטים. המחנה מוקף בגדר ההפרדה ומגדלי תצפית צבאיים. הגדר חנקה את המחנה ומנעה את התרחבותו, וניתקה אותו, כשאר הגדה המערבית, מירושלים הסמוכה. מחנה עאידה סבל ממספר רב של פשיטות, הרג ומעצרים על ידי כוחות הכיבוש הישראלים. במהלך 13 השנים האחרונות נפלו במחנה 28 חללים, נפצעו מאות, ומאות נעצרו.

אונר"א היא האחראית על מחנה הפליטים אך היא אינה מסוגלת לספק הגנה לפליטים. גם רמת השירות בתחומי האחריות העיקריים של אונר"א כמו חינוך ובריאות הולכת ופוחתת.

אמנם משמעות השם עאידה היא שבה או חוזרת, וניתן לחשוב שהוא נקרא כך כדי לבטא את הכמיהה של הפליטים לשיבה לכפריהם, אך לא כך הדבר. באפון מקרי, עאידה היה שמה של אשה מבית לחם בעלת בית הקפה שהיה ליד המחנה בשנים הרשאנות להקמתו.

פליטי המחנה גורשו במקור מ- 27 כפרים וערים רובם ב-1948, ואלה שמות:
דיר איובּ, אלרמלה, אלמסמיה אלכּבּירה, אלמסמיה אלסֿע'ירה, ח'לדה, אבו ע'וש, אלקֻדס, ג'רש, ראפאת, זכּריא, שרפאת, ביר אלסבע, בית עטאב, אלעמור, בית ג'ברין, עג'ור, אלוולג'ה, אלקבּו, עלאר, דיר אבאן, אלמאלחה, בית נתיף, ראס אבו עמאר, בית מחסיר, עראק אלמנשיה, סֿוריף, בית עווא.