לגדעון סער, שר החינוך, יש דימוי צעיר, רענן ומעודכן. כשהוא מסתובב באתרי הבילוי התל-אביבים הנכונים, חמוש במשקפיים אופנתיים ובג'ינס, הוא מקרין חזות של איש המאה העשרים ואחת שיכול להצעיד את מערכת החינוך לעבר עתיד מבטיח. אבל זהו דימוי מטעה. במעשיו כשר חינוך הוא מסיג את המערכת אחורה, לתקופות קודמות, בהן שלטו בכיפה תפיסות לאומניות צרות.

מה שמאפיין את תקופת כהונתו, מראשיתה, הוא הניסיון הנמרץ למחוק את הקו הירוק ולהכשיר בכל מחיר את הכיבוש ואת מעשי המתנחלים במחיר של הצגת תמונה מסולפת של העבר וההווה. הדבר בא לידי ביטוי ראשית בחינוך הפורמלי – תחילה עם מחיקת כל אזכור של הנכבה מספרי הלימוד במגזר הערבי. לאחר מכן בא האיסור ללמד את הנרטיב הפלסטיני בבתי הספר היהודיים, ולבסוף  הגיעו השינויים בספר הלימוד להוראת האזרחות, במטרה להפכו ל"מאוזן" יותר. במקביל לכך גויס גם החינוך הבלתי-פורמלי, ובייחוד מערך הסיורים והטיולים, על מנת להציג בפני התלמידים את "השורשים ההיסטוריים של העם היהודי מימי התנ"ך", תוך התעלמות מן העשבים השוטים שצמחו סביב השורשים הללו.

המהלך הראשון היה להגדיל את תמיכת משרד החינוך בתוכנית "מסע ישראלי – מבראשית" אותה ירש סער מקודמתו בתפקיד, לימור ליבנת. הפרויקט מופעל על-ידי תנועת "מבראשית" שבראשה עומד הרב מרדכי (מוטי) אלון, איש הציונות הדתית וארץ ישראל השלמה, בשיתוף עם אנשי מינהל חברה ונוער של משרד החינוך, והוא ממומן באופן חלקי על-ידי המיליונר הקנדי ג'ים פטיסון, נוצרי אוונגליסט. התוכנית נועדה "לגבש את הזהות היהודית, הישראלית והציונית של בני הנוער במדינת ישראל על בסיס מסע מרגש ומטלטל בנופי ארץ ישראל", שמסתיים לאחר שישה ימים ב"חוויית שבת" ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. התכנית כולה צבועה בגוון דתי-לאומי בוטה, אשר מתעלם מכל מה שאינו יהודי בגיאוגרפיה ובהיסטוריה של ארץ ישראל, ולערבים, כמובן, אין בה כל מקום.

בעוד ש"מסע ישראלי – מבראשית" מקיף כעשרים אלף תלמידים בשנה, התוכנית "נעלה לירושלים", אותה כבר יזם סער בעצמו, נועדה להקיף קרוב לחצי מיליון תלמידים. תוכנית זו אמורה להבטיח שכל תלמיד יסייר בעיר הבירה לפחות שלוש פעמים במהלך שנות לימודיו וכך "ייחשף לאוצרות ההיסטוריה והמורשת היהודית הטמונים בירושלים". חלק נכבד מן הסיורים הללו מאורגן ומבוצע על-ידי עמותת הימין הקיצוני-משיחי אלע"ד, שמפעילה את "עיר דוד" ושמה לעצמה מטרה ליישב יהודים בירושלים המזרחית, תוך דחיקת רגלי האוכלוסייה הערבית. על פי עדויות מורים שמשתתפים בסיורים הללו, המדריכים מציגים בהם רק את העבר היהודי של העיר, ואינם מתייחסים למקומה של ירושלים במסורת המוסלמית או למאבקם של התושבים הערבים נגד ניסיונות הפינוי שלהם.

וכעת התבשרנו על המהלך השלישי: לא רק ירושלים אלא גם חברון שבשטחים; לא רק שיתוף פעולה בלעדי עם הציונות הדתית, אלא גם עם הגרעין הקשה של המתנחלים; ואם, בשלב זה, מדובר ב"פיילוט" בלבד, הכוונה היא להרחיבו בעתיד לכלל תלמידי מערכת החינוך. התוכנית "נעלה לחברון", שעליה הכריז סער בביקורו לפני יומיים בקריית ארבע ובחברון, נועדה לעודד תלמידים לבקר במערת המכפלה במטרה "לחשוף אותם לעיר האבות ולמורשת היהודית העתיקה הגלומה בה". את התוכנית יזם, לפי העיתונות, ראש מועצת קריית ארבע, מלאכי לוינגר, ושותפים בה ראשי היישוב היהודי בחברון.

זהות המארגנים אינה מותירה ספק למה ייחשפו התלמידים: סיפורים קורעי לב על הטבח ביהודי חברון ומראות של האתר העתיק, תוך התעלמות מן התושבים הפלסטינים וממעשיהם הברוטלים של מתנחלי חברון, שהפכו חלקים גדולים מהעיר המשגשגת  למחוז רפאים בחסות חיילי צה"ל. אין כל סיכוי שהם יוכלו לשמוע את סיפוריהם הקשים של אנשי "שוברים שתיקה" אשר שרתו בחברון, אבל סביר להניח שאתר המורשת הבא שייכלל בסיור יהיה קברו של ברוך גולדשטיין – אחרי ככלות הכול, הוא נחשב לצדיק בקרב מתנחלי חברון וקריית ארבע.

סיורי המורשת היחידים שיוכלו לבטא את כל המורכבות של ההיסטוריה והגיאוגרפיה הארץ ישראלית יהיו אלה שבהם יהיו שותפים תלמידים יהודים וערבים ואשר, במקום לדלג מימי בית ראשון ושני היישר אל העלייה הראשונה,  יתעכבו גם על התקופה המורכבת שבאמצע. בנוסף לכך יכללו הסיורים הללו, בצד מלכיה, גם את איקרית וברעם,  ובצד גוש עציון גם את דיר יאסין וכפר קאסם. אולם לשם כך עלינו להמתין לפחות עד לתום כהונתו של גדעון סער.