ספק אם היה רעיון בתולדות ההיסטוריה המודרנית של ישראל ופלסטין שהחשיבה אודות התאפשרותו ופיתוח האפשרויות אשר גלומות בו נדחו ונזנחו כמו רעיון שיבת הפליטים הפלסטינים. שלילה ישראלית של זכותם של הפליטים הפלסטינים לשוב אל בתיהם, עם תום מלחמת 1948 ועד היום, מיקדה כל עיסוק ציבורי בשיבת הפליטים הפלסטינים בפולמוס אודות הזכות, ודחקה כל פיתוח של חזונות ופרקטיקות פוליטיות אל מחוץ לדיון הציבורי.
גליון מספר 6 של סדק הוא מעשה של התנגדות לאותה שלילה, שכפתה קפיאה על שיבת פליטים פלסטינים כאפשרות מעשית. הוא מבקש לתת במה תלת-לשונית וחזותית לנסיונות ראשוניים של חשיבה - פוליטית, חזונית ותכנונית - לקראת שיבת פליטים פלסטינים.
נקודת המוצא של נסיונות אלה היא קבלת זכותם של הפליטים הפלסטינים לשוב אל בתיהם ואל ארצם. מתוך נקודה זו הם יוצאים כדי לשרטט אפשרויות שונות של שיבה, על שלל השלכותיה לשבים הנה, ולחיים כאן.
אופיים של הרעיונות המפורסמים כאן הוא סדנאי. רובם נולדו ואז פותחו בתוך מסגרות סדנאיות, ולשימוש במסגרות כאלה גם תכננו ועיצבנו את החומרים. כך, כל המופיע כאן אינו רק חומר לקריאה, אלא הוא חומר גלם ונקודות מוצא להמשך פיתוח פרקטיקות תכנוניות מרחביות לקראת שיבת פליטים.
שימוש כזה בחומרים האלו רשאי ואף מוזמן לעשות כל אדם וכל קבוצה. זוכרות תפעיל כאלה סדנאות, בהן נמשיך ונפתח אפשרויות לשיבת פליטים פלסטינים. קבוצות, להן יש עניין בסדנאות כאלה, מוזמנות ליצור עמנו קשר.