הורדת הדוח בעברית | אנגלית

עמותת זוכרות שמה לה למטרה להביא את הזיכרון והדיבור על הנכבה לציבור היהודי בישראל. זהו זיכרון אלטרנטיבי, מתנגד, לזיכרון הציוני ההגמוני. הנכבה היא האסון של הפלסטינים משנת 1948, הרס הכפרים, הגירוש וההרג, אך היא גם חלק מהותי מההיסטוריה של היהודים שחיים כאן. היא חלק מההיסטוריה שהושתק וכמעט נמחק מהנוף הפיזי של הארץ. זוכרות תומכת בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים שהיא זכות אישית, אזרחית, של כל עקורה ועקור שגורשו מבתיהם. זכות השיבה היא גם זכות קולקטיבית שקיבלה הכרה בחוק הבינלאומי, בעיקר ע"י החלטת האו"ם 194 מדצמבר 1948, שאושרה מאז שוב עשרות פעמים.

זוכרות מקיימת פעילות באופנים שונים: סיורים והצבת שלטים בכפרים הרוסים, הדפסת חומרים עיוניים ועדויות על הנכבה בעברית ובערבית, מפגשים עם מורים ותלמידים, אתר אינטרנט המכיל אינפורמציה ומפות בעברית, מאבקים משפטיים ומפגשים בין עקורים ליהודים היושבים על אדמותיהם. הלמידה, המכנה המשותף בין כל הפרויקטים, מבטאת את שאיפת זוכרות להציע ליהודים בישראל לקחת אחריות על מה שאנחנו יודעים שקרה ב-48 וללמוד את מה שלא יודעים שקרה. זאת מתוך הבנה כי הנכבה, זו שהייתה ואת תוצאותיה אנו חווים כל יום, היא חלק בלתי נפרד מחיינו. זוכרות שואפת לייצר מרחב שבו קול הנשים הפלסטיניות שחוו את הנכבה יקבל ביטוי משמעותי.

2005 הייתה שנת גדילה והתבססות עבור זוכרות. יש תחושה שזוכרות היא עובדה קיימת ומובנת מאליה בנוף הארגונים בארץ. היקף הפעילות עלה לעומת שנת 2004, הארגון עבר שינויים מבניים משמעותיים והיקף התמיכה הכספית ומספר התורמים גדל. זוכרות קיימה עשרות אירועים ציבוריים הכוללים סיורים, הרצאות ומפגשים עם קבוצות וארגונים שונים מהארץ ומחו"ל. הוקם צוות של 6 עובדות/ים בשלוש וחצי משרות. במרץ נפתח מרכז המידע על הנכבה בת"א, המשמש גם כמשרד של זוכרות. קבוצת זוכרות בחיפה נפגשה באופן שוטף וארגנה מספר אירועים. נוצר קשר מבטיח עם ארגון פליטים פלסטיני בלבנון. עלה מספר הפניות לזוכרות והיא זוכה להתייחסות בתקשורת מידי פעם.