מטעמי תקציב לא הופקו על ידי עמותת זוכרות חוברות על טבריה ...שארבעת אלפים מתושביה הערבים,של העיר לפי גרסאות שונות גורשו/פונו
עזבו אותה ב-18 לאפריל 1948 בחסות הצבא הבריטי.
רק 30 משתתפים בסיור עמותה "זוכרות " ,התומכת בזכות השיבה של פליטים בישובים הערביים לפני קום המדינה .
גם ראשי העמותה לא הגיעו היום ,לסיור בעיר הכנרת שהוגדר כסיור לימודי "בעיר הפלסטינית טבריה ". לסיור הגיעו שני פליטים ועשרה מבני משפחותיהם המתגוררים היום בנצרת,מרר וסכנין.
באוטובוס מיוחד שיצא מתל-אביב לטבריה , הגיעו עוד עשרה איש . לסיור הצטרפו גם ארבעה קיבוצניקים מחוקוק כותב שורות אלה ותושבת כפר תבור .

עדויותהם של שני "הזוכרים והזוכרות ", שהיו ילדים בעת שהפכו
לפליטים ב-18 לאפריל 1948 (יום שחרור טבריה ), לא חידשו הרבה .
השניים כבני 76 ,סיפרו על יחסים מצוינים בין יהודים לערבים בטבריה
עד למרד הערבי בשנות השלושים (36-38 ). הם נזכרו בעיקר בדמויות משפיעות
במשפחות טברי וחרטביל מעשירי טבריה ש הרחוב הראשי
בעיר רחוב הגליל "היה שייך להם "
השניים סיפרו על בתי הקפה
שעל שפת הכנרת ועל השווקים וסוחרי הדגים .
עמותת "זוכרות " דואגת תמיד לחלוקת חוברות של מקומות פלסטיניים, אשר כתובות בעברית וערבית, מופקות לקראת מרבית מהסיורים
בחוברות רקע היסטורי על האזור, מפות, צילומים, עדויות של תושבי המקום שגורשו וטקסטים שונים של פעילים בעמותה זו, התומכת בזכות השיבה של פליטי 1948 .
היום מטעמי תקציב, לא הופקו ולא חולקו למשתתפי הסיור, חוברות על טבריה ...שארבעת אלפים תושבי העיר הערבים ,לפי גרסאות שונות גורשו/פונו ממנה
עזבו אותה בחסות הצבא הבריטי

לפי המתפרסם באתר האינטרנט של זוכרות

עמותת זוכרות תומכת בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לארצם ומאמינה ששיבתם הינה מרכיב הכרחי לפתרון הסכסוך ולחיים משותפים בארץ. זוכרות מאמינה ששיבת הפליטים הפלסטינים יכולה להתקיים ללא גרימת עוול ליהודים הגרים בארץ. שיבה, אין משמעותה גירוש היהודים מבתיהם.