באביב 2009 הוצגה בעמותת זוכרות התערוכה אלימות מכוננת, 1947-1950: גנאולוגיה חזותית של משטר והפיכת האסון ל'אסון מנקודת מבטם'. 213 תצלומים מתוך ארכיונים שונים ברחבי המדינה הוצגו כארכיון פתוח על מדפי עץ בחלל התצוגה, ולצדם כיתובים מפורטים, כחלק מן המאמץ לשחזר מתוך התצלומים את התהוותם של מנגנוני מדינה יהודיים, את הרס החברה הפלסטינית את ויצירתו והתבססותו של קו מפריד בין אסונם של הפלסטינים לבין נראותו בעיני תושבי הארץ היהודים.
כחלק בלתי נפרד מן הקונספציה של התערוכה כארכיון, נערכו במהלך החודשים בהם הוצגה התערוכה שמונה ערבי עיון סביב כל אחת מסדרות התצלומים שהוצגו. בערבי העיון השתתפו אנתרופולוגים, היסטוריונים, גיאוגרפים, סוציולוגים, ארכיטקטים וצלמים שהוזמנו להתבונן בתצלומים מתוך הידע שברשותם, וזאת תוך פתיחת הדיון להשתתפות הקהל. מטרת ערבי העיון היתה כפולה – להפעיל את הארכיון ולשתף בממצאים שלו חוקרות וחוקרים נוספים, ולהבליט את החשיבות של חומרים חזותיים בכתיבה של היסטוריה אלטרנטיבית.
מערכת כתב העת סדק החליטה כבר עם הצגת התערוכה להצטרף לפרוייקט ארכיוני זה ולהרחיב את הדיון בחומרים הכלולים בו. גליון מספר 5 מהווה איפוא המשך של אותה תערוכה ושל הספר שיצא לאור בעקבותיה בהוצאת רסלינג אלימות מכוננת 1947-1950. את ערבי העיון הקלטנו, תמללנו וערכנו, וקטעים מהם מתפרסמים בגליון לצדן של התמונות. את הקריאות השונות בתמונות שמרנו על פי רוב בשפתן המדוברת על מנת לתת ביטוי לאופי השיחתי, הגולמי והפחות פורמלי שהיה למפגשים אלה שבהם ראינו כיצד חומרי ארכיון חזותיים משמשים בסיס לכתיבת היסטוריה. לצד התצלומים מהתערוכה והטקסטים המתומללים מן המפגשים, אנחנו מפרסמים קריאות נוספות באותם תצלומים, בתצלומים אחרים, ובליווי חומר נוסף שאספנו מאז כחלק מהמאמץ להרחיב את המעשה שבו החלה התערוכה, להשלימו או לבקרו. גם אם נדמה לרגע שהגליון הנוכחי מסכם את התערוכה וערבי העיון שהתקיימו במסגרתה, הרי שמטרתו הפוכה – הוא מבקש להמשיך ולהנכיח את הארכיון שנוצר כמקור לא אכזב של חומרים שהמציאות העכשווית מחייבת להמשיך ולחוקרם. אנו מקווים, שהגליון הנוכחי של סדק ימשיך לעורר בהם את הדיון.
את התערוכה אלימות מכוננת, 1947-1950 אצרה אריאלה אזולאי. תחקיר הדס שניר, עיצוב מיכאל גורדון, ערבי עיון אריאלה אזולאי ונורמה מוסי.