היו"ר  אורלי לוי-אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. הצעה לסדר-היום בנושא: הצעה לסדר-היום בנושא: "משטרת ת"א הטילה מצור על משרדי "זוכרות" כדי למנוע מחאה לגיטימית", מס'  7961,  7982 ו- 7984, של חברי הכנסת חנין זועבי ומסעוד גנאים.
אני מזמינה את חברת הכנסת חנין זועבי להיות ראשונת הדוברים.

חנין זועבי (בל"ד):
גברתי יושבת הראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת. ביום רביעי שעבר בשעות הערב התכוונו כ-15 פעילים ופעילות של עמותת "זוכרות" לצאת ממשרדי העמותה הסמוכים לכיכר רבין במטרה להניח ברחוב דפים עם שמות הכפרים הפלסטינים שנחרבו ב-1948. העמותה "זוכרות" מעולם לא טרחה להסתיר את האינפורמציה הזאת, היות וגם היה ברור לכולם שמדובר במעשה לגיטימי, בכל מדינה דמוקרטית בכל מדינה נורמלית בה קיימת זכות הדיבור הזכות הבסיסית ובה קיימת זכות המחאה לאזרחים. גם במדינה שמכבדת את זכות האזרחים שלה לדעת. לדעת מה קרה עם קום המדינה. 
מדובר היה בפעולה שקטה בלתי אלימה בכלל. לא היתה שום סיבה לדכא אותה ולא היתה שום עילה לחשוש בפני מה שאמרו  שהוא הפרות סדר. יש חשש אמנם, היה חשש אבל לא מפני הפרות סדר אלא מפני האמת היה חשש.
כשהתכוונו הפעילים לצאת מהבניין התברר להם ששוטרים הקיפו את הבניין וחסמו את הכניסות. השוטרים אסרו על הפעילים לצאת כדי למנוע מה שכינו הפרת הסדר הציבורי. גם התערבות של עורכי הדין בטלפון לא הועילה. 
אני רוצה לשאול איפה נשמע דבר כזה? איך קוראים לדבר הזה? חבורה של אנשים, קבוצה של אזרחים, מנסה לצאת מבניין והמשטרה חוסמת אותם מבלי שפשעו, או מבלי שיהיו חשודים בפשע, מבלי שעשו נזק לאף איש. זה ברור, גברתי היושב ראש, שמדובר בדבר הרבה יותר עמוק מסתם חשש להפרת הסדר הציבורי. הרי רק מדינה שכל-כך מפחדת משיח ציבורי, מדינה שמפחדת משיח ציבורי על העוולות שעשתה בעבר ועדיין היא עושה, רק מדינה כזאת טורחת לדכא מחאה לגיטימית שקטה ולא אלימה, באופן כל-כך נחרץ, כל-כך אלים. רק מדינה שיש לה מה להסתיר או רק מדינה שהיא מרגישה שהיא יודעת שהיא אשמה. מדינה שבוטחת שהיא לא אשמה לא תעשה דבר כזה. רק מדינה שיודעת מה היא עשתה ב-1948 חוששת מביקורת כלפיה. במקרה הזה זאת אפילו אינה ביקורת חיצונית אלא היא ביקורת פנימית של אזרחי המדינה עצמם. זאת מדינה שפוחדת מהאזרחים שלה. זאת מדינה שפוחדת גם מהאמת וגם מהאזרחים שלה. זאת מדינה שיש לה מה להסתיר. 
הרי זה ברור, גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, אפילו חוקק חוק לצורך העניין, כדי שיהיה ידוע לכולם שאת המילה נכבה אף אזרח ישראלי לא ישמע, אף תלמיד, אף אזרח לא יכיר. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא. חברת הכנסת חנין זועבי, אני חייבת להדגיש למען הסדר הטוב ואולי למען הצופים, אולי המעטים שיש בבית, אבל החוק שחוקק דיבר על-כך שלא מכספי המדינה. כספים שאמורים להיות מנותבים בדרך-כלל למערכת החינוך ינציחו מצד אחד - - - 

חנין זועבי (בל"ד):
כן, גברתי היושבת, ראש אני מכירה את החוק, אני מכירה את המטרה של החוק. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז גם כאשר אנחנו מציינים חוק צריך לשמור - - - 

חנין זועבי (בל"ד):
המטרה של החוק ברורה. תיראי, יש בינינו ויכוח ציבורי, אנחנו לא נסכים.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני לא מדברת על ויכוח ציבורי. 

חנין זועבי (בל"ד):
המטרה של החוק היא לדכא שיח ציבורי, הוא לדכא שיח ציבורי. 

חנין זועבי (בל"ד):
חברת הכנסת חנין זועבי על עובדות אין מה להתווכח. 

חנין זועבי (בל"ד):
אנחנו לא מתווכחות, אני לא בעמדה להתווכח איתך. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני לא מתווכחת, אני באה לתקן. החוק לא אומר שאסור להזכיר את המילה נכבה במדינת ישראל, אבל לא להשתמש בכספי - - -

חנין זועבי (בל"ד):
אני מצטערת, אני מבקשת ממך. אני לא רוצה שאת תתקני אותי. 
לא, לא, לא, את לא בעמדה לתקן אותי. אני יודעת את החוק. אני פה חברת כנסת כמוך. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז בואי לא נטעה את הציבור.

חנין זועבי (בל"ד):
אני יודעת מה המטרה של החוק. המטרה של החוק היא לצנזר שיח ציבורי.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא זאת המטרה שכתובה בגוף החוק.

חנין זועבי (בל"ד):
יש לך זכות דיבור פה ואת תבואי כאן ואת תביאי את העמדה שלך. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת זועבי, אני הפרעתי לך רק לאחר שסיימת את זמנך. 

חנין זועבי (בל"ד):
אני לא רוצה שאת תתקני אותי.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
באתי לעשות תיקון טעות כדי שהציבור יבין.

חנין זועבי (בל"ד):
לא, לא, לא, זה לא תיקון טעות. אני מבקשת ממך גם כיושבת ראש, אל תתווכחי איתי. למה את מתווכחת איתי בכלל?
עכשיו אני אומרת – אני ממשיכה ברשותך. את צריכה להגן עלי לא להתווכח איתי. המטרה של החוק והמעשה האלים הזה של המשטרה - - 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
טוב, לסיכום.

חנין זועבי (בל"ד):
- - ושל המדינה היא לדכא שיח לגיטימי בכל מדינה נורמלית ואזרחית וזה מראה על חשש המדינה מהאמת וגם, כמו שאמרתי, על החשש שלה מהאזרחים עצמם. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חברת הכנסת חנין זועבי, אבל אם אנחנו מדברים בשם האמת, אז שם האמת היא גם להזכיר את שם החוק כפי שכתובה ואת חיקוקו של החוק למען לא נטעה את הציבור. בהצעת החוק המדוברת של חבר הכנסת אלכס מילר נאמר מפורשות שאסור יהיה להשתמש בכספים ייעודיים של מערכת החינוך כדי להנציח את הנושא הזה.  

חנין זועבי (בל"ד):
לא, לא, זאת העמדה הפוליטית שלה. אני לא חושבת שכיושבת ראש את יכולה לעשות את זה. אני לא חושבת שזה התפקיד שלך.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מקומי כיושבת ראש להתערב בדברים שאני חושבת שהם עובדות ותפקידי יהיה, בין היתר, לשים גם עובדות על השולחן. 

חנין זועבי (בל"ד):
זה לא התפקיד שלך.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
את דיברת בשם האמת, אני מציגה עובדתית את החוק שהתקבל. 

חנין זועבי (בל"ד):
יש לי רשות דיבור. למה את לא מכבדת אותי? יש לי רשות דיבור. למה את מתווכחת איתי.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת חנין זועבי, רשות הדיבור שלך ניתנה מעבר לזמן ואני הפסקתי אותך דקה אחרי שתם זמנך כדי - - 

חנין זועבי (בל"ד):
זה לא התפקיד שלך להתווכח איתי.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני לא מתווכחת. 
- - כדי לתקן טעות  שהיא בעצם עובדתית.
 
חנין זועבי (בל"ד):
זה לא התפקיד שלך, זה לא התפקיד שלך. 
אני לא חושבת שישראל ביתנו היא האחרונה - - - 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה. 

חנין זועבי (בל"ד):
עכשיו אנחנו הולכים - - - 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס: 
אינני באה להצדיק או לא להצדיק את החוק, רק תיקנתי עובדתית.

חנין זועבי (בל"ד):
- - -

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו לא נטעה את הציבור בבית ואם צריך לומר משהו, מתפקידי, גם אם זה היה החוק של חבר כנסת אחר - - 

חנין זועבי (בל"ד):
את האחרונה - - - 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מתפקידי לתקן טעויות שנאמרות פה ובזה תם הוויכוח. אין לי נושא להתווכח איתך.

חנין זועבי (בל"ד):
את מדברת לא כמו כיושבת ראש, את מדברת כמו חברת כנסת מישראל ביתנו. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
עכשיו אנחנו לוקחים זמן לחברך לסיעה, חברת הכנסת חנין זועבי.

חנין זועבי (בל"ד):
את יודעת - - - 
...
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת. אני משיבה כאן בשם השר לביטחון הפנים, השר אהרונוביץ. אני אחלק את תשובתי לשני חלקים. קודם כל אני רוצה להביא לידיעת הציבור את העובדות, בכל מה שנוגע לטענות המופרכות של חברי הכנסת זועבי וגנאים באשר למה שקרה עם עמותת "זוכרות" באותו יום, בערב יום העצמאות. פשוט, סיפור מופרך בעליל, ואני אולי אתן קודם כל את העובדות. בחלק השני של דבריי אני רוצה להתייחס לפעילות, לא לפעילות אלא לסיפורים שמספרים, כדי שהציבור יידע מה זו עמותת "זוכרות", אולי ציבור הצופים שלנו, ובכלל – יידע במה מדובר כאן. 
ובכן, ראשית, מבירור הפרטים עולה כי בערב יום העצמאות התקיים כמדי שנה אירוע גדול והמוני בכיכר רבין. אנחנו שמחים לחגוג את יום העצמאות ה- 64 למדינת ישראל כמדי שנה, וכמובן שכחלק מההיערכות לאירוע נסגרים הרחובות הסמוכים לכיכר לכניסת כלי רכב, ונקבעת טריטוריה מאובטחת אשר לה מספר כניסות בהם מוצבים שוטרים ומאבטחים שמבצעים בידוק ביטחוני לכל מי שמעוניין להיכנס למתחם האירוע. אנחנו לא מרגישים שום צורך להתנצל על זה. 
משרדי עמותת "זוכרות" ממוקמים ברחוב מאנה, שנמצא בסמוך לכיכר רבין, שנמנה בין הרחובות שנסגרו לתנועת כלי רכב. למקום הגיעו פעילים של העמותה שנשאו שלטים עם שמות של כפרים ערביים וזאת על מנת לקיים משמרת מחאה, שימו לב – שלא תואמה עם המשטרה. אנחנו מדברים על אירוע המוני בערב יום העצמאות, כמדי שנה, אבל הם לא חושבים שהם צריכים לתאם משמרת מחאה עם המשטרה, כאשר הם יודעים שהאזור כולו סגור. למרות זאת, ובניגוד, או לא בניגוד אלא מעבר למה שהמשטרה היתה צריכה לעשות, גידרה המשטרה שטח ואפשרה את קיום המחאה. אני חוזרת ואומרת: אפשרה את קיום המחאה. יש לציין שבשום שלב לא נערך שום מצור על הבניין. לא נחסמו הכניסות, לא נחסמו היציאות, כל מי שרצה לעזוב היה חופשי לעשות כן. עקב חשש שהמוחים יגרמו לפרובוקציה שתיצור סכנה לשלום הציבור, השוטרים מנעו כניסה עם השלטים לתוך המתחם שבו התקיימו חגיגות יום העצמאות. אני חוזרת ואומרת: בתוך המתחם שלהם, שבו עמדו, עם השלטים של המחאה, התאפשר להם, על אף שזה לא תואם מקודם. לא אפשרו להם להיכנס עם השלטים לתוך מתחם חגיגות יום העצמאות. אבל, ואת זה כמובן גם חברת הכנסת זועבי, וגם חבר הכנסת גנאים קצת שכחו להזכיר פה, כי במהלך האירוע אחד המוחים התחיל לקרוא קריאות בשבח השאהידים, שאהידים, להזכירכם – הרוצחים, הטרוריסטים שטובחים כאן יהודים – על מנת להתסיס את האווירה. הוא ביקש להפסיק, אבל הוא סרב, ולכן הוחלט לעכב אותו לחקירה. 

חנין זועבי (בל"ד):
- - - 

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אני לא רוצה לשמוע אותך, את הרי משקרת, כרגיל. אנחנו שמענו אותך כבר על המרמרה עם השקרים שלך. 
משטרת ישראל תמשיך לנקוט ביד תקיפה נגד - - -

חנין זועבי (בל"ד):
- - - 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת זועבי – קריאת ביניים, לא רצף. 

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
ברור, ברור, ברור. את את שלך אמרת כבר, וגם זה – יותר מדי. 

חנין זועבי (בל"ד):
- - - 

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
שמענו את השקרים שלך על המרמרה כבר, ובדברים אחרים. משטרת ישראל תמשיך לנקוט ביד תקיפה נגד מפרי חוק. 
עכשיו, החלק השני של תשובתי. עד כאן החלק של משטרת ישראל, השר לביטחון פנים, למען הדיוק, וכמובן – משטרת ישראל. עכשיו לחלק השני של תשובתי. אני נכנסתי ב- I Phone שלי לעמותת "זוכרות", ושם הוצג, יש שם כמה פרטים, כולל מקומות. מה זה הכפרים הערביים שעליהם מדברת עמותת "זוכרות", ואותם היא מנסה להציג לציבור? כדאי שהציבור יידע במה מדובר. מציגים מפה, ובמפה יש נקודות. נקודות, נקודות, נקודות. אתם אולי לא מכירים את אתר האינטרנט. אתם מכירים אותו היטב, לדעתי. נקודות, מצפון הארץ ועד דרומה, מדרום לבאר שבע. והנקודות האלה, שהם הכפרים שעליהם מדובר, הנקודות האלה הן בכל מדינת ישראל. לא ביהודה ושומרון, לא בחבל עזה, לא במה שאתם קוראים "השטחים הכבושים", לא באדמות שהן אדמות פרטיות או אדמות מדינה. 

חנין זועבי (בל"ד):
אז מה? זה חדשות בשבילך? מה קרה ב- 48 - - -

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אני אגיד לכם איפה. כאן, בתוך תל אביב. מצאתי כאלה באזור תל אביב, כאלה עשרות נקודות. בבת ים, בראשון לציון, ברחובות -  איפה לא? בבית שמש - - 

חנין זועבי (בל"ד):
- - - 

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
- - בנתניה, באור עקיבא, סביב – לא רק עצמה, הכל. סביב כל האזורים האלה. בטבריה, גברתי היושבת ראש. איפה לא? איפה לא? בבית שאן. איפה לא? כל מדינת ישראל היא שטח כבוש, בעיניכם, חברי הכנסת, חברי הפרלמנט, שאתם יושבים כאן, בפרלמנט של מדינה דמוקרטית שלא קיימת בשום מדינה ערבית הרי. 

חנין זועבי (בל"ד):
זה לא קיים? 

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
ואתם יושבים כאן, בכנסת הזו שמאפשרת לכם משום מה לעמוד כאן על הדוכן הזה, על הבמה הזו ולשאת דברי שטנה, שנאה, הסתה, נגד הציבור הישראלי שמאפשר לך לעלות שם על ספינת שנאה נגד המדינה. 

חנין זועבי (בל"ד):
- - - הפלסטינאים היו פה קודם. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת זועבי. 

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אני מציעה לכם להיכנס לאתר באינטרנט ולראות איזה - - -

חנין זועבי (בל"ד):
- - - 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לא רצית שיפריעו לך. אני נתתי לך לקרוא מספר קריאות ביניים ואולי אפילו מעבר לזה, אולי יושב ראש אחר היה אולי גם מזהיר. אני מבקשת. בואי נסיים את זה בצורה נאותה וניתן לשרה לסיים את דבריה. 

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
באיזו מדינה דמוקרטית ונורמלית היו מאפשרים לך בכלל לעלות כאן על הדוכן ולשאת כאן דברי הסתה ושנאה נגד המדינה שאת חיה בה. תגידי, יש איזה מדינה, יש לי אליך שאלה: יש איזו מדינה, מדינה ערבית אחת, שבה היו מאפשרים ליהודי, סתם יהודי, לא אחד שמסית, ליהודי – לעמוד ולדבר נגד המדינה שהוא חי בה? הרי הוא לא היה יכול לחיות שם דקה אחת. יש עונש מוות. דיברנו על זה קודם, לא היית פה, למי שמוכר אדמות ליהודים, בחוק הפלסטינאי. 

חנין זועבי (בל"ד):
זה ההיסטוריה. אני מנסה להשיב לך. יש לי תשובה בשבילך - - -

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
האם יש מדינה אחת כזו? אתם עומדים כאן, אתם מקבלים כאן זכויות מלאות לעמוד כאן, אבל את מנצלת אותן להסית נגד אזרחי המדינה, להלל את השאהידים ואת באה לכאן, ואת באה בטענות שהמשטרה הטילה מצור על משרדי העמותה הזו - - 

חנין זועבי (בל"ד):
- - - 

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
- - העמותה הזו שבאה להסית, שבאה להסביר שכאילו כל השטחים האלה כאן – שמתי כאן, יש כאן מין אפליקציה כזו שאפשר לחפש יישוב פלסטיני, שמו המלא, או חלק מהשם. 
הקלד שם או מקום ישראלי כדי לגלות מה היה כאן קודם. כתבתי רמת אביב, מצאתי שייח' מוניס. אז הנה, יש כאן - - -

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
לשרה לימור לבנת יש את הזכות - - - תפקידי להגן עליה ולתת לה לומר את דבריה. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני חושבת שנהגתי ביתר סבלנות עם קריאות הביניים. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
נכון, וגם קריאות הביניים של החברה שלך, ולמרות שקיבלתי כבר הערות שהייתי צריכה להשתמש כאזהרה בכרטיס הקריאה הראשונה. אני עדיין מאמינה שאפשר לתת לדברים לסיים, ולנושא לעבור בצורה מכובדת. תודה, בבקשה גברתי השרה.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
איפה המכובדות? איזה מכובדות יש כאן, גברתי היושבת ראש? זאת אומרת, את מכובדת מאוד.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
גם טיפוס סוער הוא לפעמים מכובד.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
כן, אבל איזה מכובדות יש בהתנהלות הזאת של חבריי הכנסת האלה? איזה מכובדות יש במי שכאן כותב שרמת אביב היא שייח' מונס ודורש ותובע שהיא תחזור להיות שייח' מונס, ויושב כאן בפרלמנט הזה, בכנסת הזאת, איזה מכובדות יכולה להיות בזה? אני לא מכוונת כמובן אליך חלילה. איזה מכובדות יכולה להיות בזאת? הם דורשים ותובעים שהיא תחזור להיות שייח' מונס, זה הרי לא יאומן, הרי הוויכוח על יהודה ושומרון, הוויכוח הפוליטי, הוויכוח המדיני על משא ומתן, על מה יהיה, על איך יהיה, על יהיה שלום עם הרשות הפלסטינית, איזה משא ומתן, איזה סוג של משא ומתן, זה ויכוח, זה דיון פוליטי. זה דיון לגיטימי. אבל אחרי כל זה לבוא ולטעון - - - 

חנין זועבי (בל"ד):
- - -

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
תראי, קריאות הביניים שלך לא נשמעות, אבל גם אם היו נשמעות, גם אילו היו נשמעות קריאות הביניים שלך, ממילא מה שאת אומרת הרי הם דברי שקר וכזב לא רק לגבי העבר, אלא גם לגבי מה שאת עושה עכשיו. את שיקרת כשהיית על המרמרה, את שיקרת כשירדת מהמרמרה.

חנין זועבי (בל"ד):
אבל - - - לא שיקרתי - - -

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
את שיקרת לאורך כל הדרך, את משקרת. את שיקרת כשעלית, את שיקרת כשירדת.

חנין זועבי (בל"ד):
- - - לא שיקרתי - - -

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אל תפריעי לי. אני מבקשת לאפשר לי לדבר, גברתי היושבת ראש. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת חנין זועבי.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אני לא יכולה לדבר כך. לא נשמע דבר כזה.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת חנין זועבי. חברת הכנסת חנין זועבי, אני מבקשת ממך. אני מבקשת, עוד קריאה אחת ואני אקרא לסדר. 

נסים זאב (ש"ס):
אבל השקר זה האמת שלה, ברור שכך. כל אחד והאמת שלו. 

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת נסים זאב, אל תוסיף חטא על פשע, אנחנו מנסים פה להרגיע את הרוחות. 

חנין זועבי (בל"ד):
- - -

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת נסים זאב, בוא אנחנו ננסה לסיים את היום הזה בלי הרחקות מיותרות, אבל אם לא תהיה ברירה אני גם ירחיק. 

חנין זועבי (בל"ד):
אני - - -

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברת הכנסת חנין זועבי, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. בבקשה.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
כבר היה צריך להיות פעם 16 בערך לקרוא אותה לסדר.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אצלי אני יותר סובלנית בנושא של קריאות לסדר. בדרך כלל אנחנו מצליחים להשתלט על הדיון. כשזה בלתי אפשרי אז אנחנו משתמשים בזה ככלי אחרון. 

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
בסדר, צריך לאפשר לשר לדבר, זה הרי לא יכול להיות.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ישנם חברי כנסת, ברשותך גברתי השרה, שנושא ההרחקה משמש להם אחר כך כפלטפורמה מסוימת ואולי אפילו כעיקר הדיון. אני משתדלת שאצלי זה לא יקרה, ברשותך, אני מתנצלת אם זה לקח קצת יותר זמן להבהיר את דברייך, או סבלנות ממך, אני יודעת כמה שאת מסוגלת להיות סובלנית, אז אני מבקשת גם עכשיו.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אין לי טענות אלייך, גברתי היושבת ראש, אני רק סבורה שההתפרעות כאן תוך כדי דבריי הייתה מופרזת ומוגזמת. צריך לאפשר לי גם לענות, גם אם הדברים לא מוצאים חן, כנראה לא מוצאים חן בעיניהם. מה שאמרו כאן על הדוכן מאוד לא מצא חן בעיניי, ואני ישבתי כאן בכיסאי בשקט, למרות שגם אני יודעת לצעוק. 
מכל מקום, אני כאמור חילקתי את תשובתי לשני חלקים. הייתי מבקשת שלאחר הצעקות כאן, לא יישכח גם החלק הראשון של תשובתי, היינו, שמעולם לא הוטל שום מצור שהיה שם פעיל שלהם שקרא קריאות שבח לשאהידים, ושמשום כך הוא עוכב לחקירה, וכל הטענות הן טענות סרק שאין להם שום בסיס. הטענות שנשמעו כאן קודם, הן טענות שאין להם שום בסיס בתחקיר שנעשה על ידי המשטרה. אני מודה לך, ואני מבקשת להסתפק בדבריי אלה. תודה רבה.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך גברתי שרת התרבות והספורט הגברת לימור לבנת. אני פונה אל המציעים ושואלת להסתפק בדברים?

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):
מליאה.

היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
מליאה. 
אנחנו עוברים להצבעה. מליאה מול הסרה. מי שהוא בעד הוא בעד דיון מורחב במליאה, מי שהוא בעד להסרה אז הוא נגד. בעד המליאה – נגד זה להסיר את הדברים מסדר היום. בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה. נגד זה להסיר מסדר היום, בעד זה בעד דיון מורחב במליאה. 

הצבעה מס' 19
בעד  ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום: 2
בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר היום - 3
נמנעים – אין
ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר היום של הכנסת נתקבלה.