חֻלֵיקַאת

מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 490

תאריך כיבוש: 13/05/1948

יחידה כובשת: ההגנה

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן באזור של גבעות במישור החוף, בגדה המזרחית של ואדי, 20.5 ק"מ מצפון-מזרח לעיר עזה. הוא נזכר לראשונה בכתובים בסוף המאה ה-19. ב-1931 התגוררו בכפר 285 תושבים ב-61 בתים, שנבנו בצפיפות מלבני בוץ וקש. הכפר התרחב לקראת סוף תקופת המנדט, וב-1944-5 עלה מספר תושביו ל-420, כולם מוסלמים. בכפר היו מספר חנויות קטנות, ומים לצרכים ביתיים סופקו משתי בארות בתחום הכפר. תושבי הכפר עסקו בעיקר בחקלאות בעל וגידלו דגנים ופירות, וכמה מהם עבדו בחברת הנפט הבריטית-עירקית אחרי שזו התחילה לחפש נפט באזור.

'ספר תולדות ההגנה' קובע שכאשר חטיבת הנגב הרסה את הכפר בֻּרֵיר, תושבי הכפרים הסמוכים חלקיאת וכַּוכבא החלו להמלט לכיוון הרי חברון. הדבר ארע ב-13 במאי 1948, במהלך מבצע ברק. הפלמ"ח הקים עמדה בכפר, אך לפי כוחות מצריים כבשו את הכפר מחדש ב-8 ביולי, ממש לפני תום ההפוגה הראשונה של המלחמה, והחזיקו בו עד ההפוגה השנייה. חליקאת נכבש מחדש בידי ישראל ב-19-20 באוקטובר , לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות', בקרב בין חטיבת גבעתי לבין הכוחות המצריים כלל קרבות פנים אל פנים. לפי ה'ניו יורק טיימס' הגנו על הכפר 600 חיילים סדירים מצרים. כ-100 מהם נהרגו ומספר דומה נלקחו כשבויים בקרב על הכפר, שמתואר כקשה ביותר באותו מבצע. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב ש"לא היה צורך לגרש את תושבי האיזור: הם נסו על נפשם עם תחילת מעשי האיבה" [לידתה של בעיית הפליטים, 1991, 293]. מקור מצרי כותב כי כיבוש חליקאת סיפק לצבא הישראלי גישה ליישובים הדרומיים, מה שאיים על הכוחות המצריים.

על אדמות הכפר לא הוקמו יישובים ישראליים. אתר הכפר מיוער בחלקו, וגדלים בו עצי שקמה ושיחי צבר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 103-104

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 487 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
לפי אנציקלופדיה מפה, במקום היה יישוב בתקופה הביזנטית, שעל חורבותיו קם בתקופה הצלבנית יישוב שנזכר בשם הליקאת והיה בבעלות המסדר ההוספיטלרי. הכפר הערבי קם במקום במא ה-19, ותושביו היו מהגרים ממצרים וצפון אפריקה. בתחילת מלחמת העצמאות תקפו תושבי הכפר את התחבורה היהודית על כביש הסמוך למערב הנגב. בתחום חוליקאת נמצא שדה חלץ, בו התגלה ב-1955 שדה הנפט הראשון בישראל. עדיין פועלות בו משאבות נפט אחדות. על עיי הכפר נמצא מחנה הקידוח של חברת לפידות ששואבת את הנפט. מושב החלץ הוקם על אדמות הכפר חוליקאת (אנציקלופדיה מפה, 2000, 3: 52-54, 84).
 

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר