זוכרות - עֵין אלזַיְתוּן

עֵין אלזַיְתוּן

מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

מספר תושבים 1948: 950

תאריך כיבוש: 01/05/1948

יחידה כובשת: הגדוד הראשון בפלמ"ח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן בגובה 700 מטרים מעל פני הים, על המורד המערבי של ואדי אל-דִלבּ [נחל ביריה], קילומטר וחצי מצפון לצפת. ב-1596 חיו בכפר 622 תושבים. נוסעים שביקרו בכפר בסוף המאה ה-19 דיווחו שהתגוררו בו אז 200-350 תושבים בבתי-אבן. בשל קרבתו לבירת הנפה, נחשב עין אל-זיתון כפרבר של צפת. ב-1931 חיו בכפר 567 תושבים ב-127 בתים, ובמפקד האוכלוסין ב-1944-45 נמנו בו 820 תושבים מוסלמים. אדמותיו השתרעו אז על 1,100 דונם, והיו בו מסגד ובית ספר יסודי. למחייתם גידלו התושבים זיתים, דגנים ופירות, בעיקר ענבים. הגידולים הושקו במי-גשמים, ומי-השתייה נשאבו מבאר ומעיין ששכנו 800 מטרים מצפון לכפר.

לפי דיווח של ה'ניו יורק טיימס', ב-3 בינואר 1948 פשטה חוליה ציונית על הכפר, תקפה אותו בירי, הרגה תושב אחד ופוצצה ארבעה בתים. ארבעה חודשים לאחר מכן, במהלך מבצע יפתח, כבשו כוחות פלמ"ח את הכפר ב-1 במאי 1948, כהקדמה לכיבוש צפת. תושבי הכפר שהתראיינו ב-1973 סיפרו שהתקיפה החלה לפנות בוקר עם מטר-אש מ-11 מרגמות, שלווה בתקיפה קרקעית של שתי מחלקות. גברים מהכפר שהחזיקו בנשק החליטו לסגת, אך שאר התושבים נשארו בבתיהם. לפי עדויות תושבים ומקורות ישראלים עצרו הכוחות הישראלים את הגברים, ואת השאר התושבים השפילו וגירשו, תוך שהם יורים מעל לראשיהם. חלק מהגברים גורשו מאוחר יותר והצליחו להצטרף למשפחותיהם, אך 37 שנבחרו באקראי נלקחו בשבי. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, קרוב לודאי שהם נמנו על 70 התושבים שנטבחו בערוץ בין הכפר לצפת [ב-3 או 4 במאי], על-פי פקודות של משה קלמן, מפקד הגדוד השלישי של הפלמ"ח. מוריס דיווח שקלמן התקשה למצוא חיילים שיהיו מוכנים לבצע את ההרג, אך בסוף הטיל את המשימה על שני אנשים. במהלך ציפייה לביקור הצלב האדום באזור ציווה קלמן שידי ההרוגים ישוחררו מכבליהם, על-מנת להסתיר את העובדה שהם נהרגו בדם קר. כמה תושבים ניסו לחזור לבתיהם במהלך הימים הבאים, אך ירי מצד הפלמ"ח הרחיק אותם והרג אחד מהם, לפי מוריס. בתי-הכפר הוצתו או פוצצו בידי חבלני הפלמ"ח ב-2 או 3 במאי. ההרס בוצע בין היתר על-מנת להטיל אימה על תושבי צפת, שהיה בידם לצפות במחזה מהגבעות הסמוכות.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. גלי-אבנים מהבתים ההרוסים פזורים ברחבי אתר-הכפר, בו גדלים פרא עצי-זית ושיחי-צבר. מספר בתים נטושים נותרו במקום, וכך גם הבאר והמעיין של הכפר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 436-437

מידע ממקורות נוספים:

מוריס מציין כי בחודשים שקדמו לכיבושו, שימש עין אל זיתון "בסיס של לוחמים לא סדירים, שתקפו פעמים רבות את התחבורה היהודית ואת הקיבוץ הסמוך עין זיתים" (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 143). לדבריו, נכבש הכפר בידי גדוד 3 של הפלמ"ח, ובנוסף לטבח שצוין לעיל, נראה כי מספר תושבים נורו למוות בכפר ביום כיבושו בידי אנשי פלמ"ח (שם, 482).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 950 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום ביער ביריה של קק"ל ובשמורת הרי מירון (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').