השבוע הצגנו שתי התנגדויות לתכניות בניה: אחת (4/11/2007) בעיר יהוד והשנייה (6/11/2007) במתחם קבר יתרו. התכנית הראשונה נקראת היא חלק מ"תכנית לוגאנו" שמטרתה להפוך את מרכז יהוד למשהו הדומה לעיר השוויצרית, תוך מחיקה של שרידי עבסיה הפלסטינית. השנייה עוסקת בהרחבת מתחם קבר יתרו, הקדוש לדרוזים, על חשבון אדמות הכפר חטין.
הוועדה המחוזית שהתכנסה ברמלה הייתה הפתוחה ביותר מבין אלה בהן הצגנו התנגדויות להרס המורשת הפלסטינית הבנויה ושרידיה. המתכננת ברכה אור הראתה כיצד התכנית שלה שומרת על התוואי המרכזי המקורי שעבר בעבסיה. משני צידיו יבנו מבני ציבור שונים. מהנדסת העיר הציגה את הרעיון של תכנית לוגאנו כולה וסיפרה שבינם לבין עצמם כינו אותה "תכנית הקסבה" אבל זה לא שם שכדאי להשתמש בו ברבים. לוגאנו נשמע כנראה טוב יותר. יו"ר הוועדה הציעה למהנדסת העיר לראות את ההתנגדות של זוכרות כאתגר שניתן להיענות לו ולא רק כמכשול לפיתוח ובניה. בבניה ניתן, למשל, לשמר צורות ארכיטקטוניות אופייניות שקיימות במקום. לקראת סוף הדיון היו"ר שאלה לגבי משמעות השם זוכרות.
הדיון בוועדה המחוזית בנצרת עסק בהרחבת מתחם קבר יתרו. היזם היא העדה הדרוזית, נבי שועייב. מוופק טריף וכעשרה גברים דרוזים נוספים נכחו בדיון. התנגדו זוכרות, עקורי חטין וחברת אל אקצא. התכנית מבקשת להרחיב עוד יותר את מתחם הקבר הקדוש לדרוזים ולכסות בכך חלקים נוספים מאדמות הכפר ההרוס חטין.
עו"ד עזמי שבאיטה הציג ההתנגדות מטעם העקורים וזכה להתקפות חוזרות ונשנות מצד יו"ר הוועדה אלכס (משהו). בין היתר שאל אותו היו"ר: למה מסלעות, עצים וגדרות בשטח בית קברות פוגעות בו?
נציג אל אקצא ביקש לא לפגוע בבית הקברות ובמסגד (הנמצא מחוץ לגבולות התכנית).
איתן ברונשטיין מזוכרות התנגד לתכנית כולה שממשיכה בכיבוש הכפר ומחיקת שרידיו 60 שנה אחרי שנכבש ב-1948 ותושביו גורשו.
עו"ד דרור חוטר ישי שייצג את היזם טען שנציג זוכרות טועה היות ולדבריו אנשי חטין לא גורשו ב-1948. "הם תקפו את היהודים והובסו בקרבות ולכן לא נותרו בכפרם."
