לצפייה בחוברת התערוכה הקליקו כאן.

 


הומאז' לפייסל אל-חוסייני

 

אי אז, לפני עשר שנים, הצגנו בפני פייסל אל-חוסייני את הרעיון לדובב פלסטינים בני משפחות פליטים מירושלים המערבית, שהיו - הם עצמם או אבותיהם – דרי העיר מדורי דורות, עד לנכבה. ביקשנו את עזרתו והוא נענה לנו בנפש חפצה: באיתור הבתים, בזיהוי המשפחות, בגביית העדויות, ביצירת האמון, במה לא.

הקשבנו לפליטי הנכבה, צילמנו את בתיהם שמן העבר הזה של הקו הירוק, ניסינו לצוד את הרגע שבו הופרדו אלה מאלה. הסיוע שהעניקו לנו אנשי צוות האוריינט האוס אפשר את המעט שהצלחנו לחלץ מתהומות השכחה וההשכחה, לפני שפייסל אל-חוסייני נפטר ו"בית המזרח" שלו שב ונכבש ונשדד ונאטם בידי ישראל.

סעיד אבו אל-נחס אל-מותשאאיל, הלא הוא אשר ביש גדא האופסימיסט, כבר הודיענו פעם, באמצעות אמיל חביבי הזכור לטוב, שהיה לימים חתן פרס ישראל לספרות, דבר זה: "נעלמתי, אך לא הלכתי לעולמי". ואולי כך ביקש ללמדנו, שבין ה"נעלם" ובין ה"עולם" יש קשרים סמויים מן העין, ואפשר שהמת לא מת והנפטר לא נפטר ומי שהלך לעולמו עדיין מסתובב בעולמנו. והדבר הזה הגיח מן השכחה ביום ההלוויה של פייסל אל-חוסייני ואינו מרפה.

חביבי, שהפקיד בידינו בספרו הידוע את הכרוניקה המופלאה של היעלמות האופסימיסט, ביקש בצוואתו שלו, שעל מצבתו תיכתבנה שלוש מילים בלבד, "באקי פי חיפה", שתרגומן לעברית אומר: "נשארתי בחיפה". פייסל אל-חוסייני לא נזקק להתרסה מן הסוג הזה. דור חביבי הלך ודור אל-חוסייני בא, ועל מקום ההכחשה של פעם באה עכשיו ההודאה: הנה כך, ה"נשארתי בירושלים" של אל-חוסייני היה כבר לעניין טבעי, דבר מובן מאליו, זכות מולדת שהכל מכירים בה, כמעט הכל.

ישראל הרשמית, סרה וזועפת, נאלצה לפעול ביום ההלוויה בניגוד להכרתה. היא הסיגה את החיילים לאחור, אל שולי הכביש המוביל מרמאללה לירושלים, השביתה את המחסומים שבדרך ופתחה בפני ההמונים הפלסטינים את הנתיב היישר לרחבת המיסגדים שבהר הבית. תהלוכת האבלים היתה כך למצעד לאומי שוצף ואל-קודס הפכה, לפחות לשעה קלה, לבירת פלסטין. לרגע נדמה

היה שהמת הידוע שב לחיים, לקול התרועות שגלש מעל החומות, לעורר עם וארץ.

///

בדיוואן שבאוריינט האוס, מקום שבו נהג פייסל אל-חוסייני להקביל את פני אורחיו, היה ציור תולה על קיר: חרש זכוכית יושב לנוכח תנור אש ובידו תפס ברזל שבקצהו גוש לוהט, כמו פיסה שנתלשה מן השמש. אפשר, חשב מי מן האורחים, שהגוש הלוהט הזה, זכוכית מותכת, בא לרמז שהחומר כבר מצוי ביד אמן אך עיצובו עוד לא הושלם וצורתו הסופית עדיין בגדר חלום.

Palestinian Houses, Baramaki family, Musrara / בתים פלסטינים, בית בארמכי, מוסררה



Palestinian Houses, Akel family, Deir Yassin / בתים פלסטינים, בית עקל, דיר יאסין



Palestinian Houses, Lifta / בתים פלסטינים, ליפתא



Palestinian Houses, Rashid family, Talbieh / בתים פלסטינים, בית הארון אל-ראשִיד, טלביה



Palestinian Houses, Barhoum family, Maliha / בתים פלסטינים, בית ברהום, מלחה



Palestinian Houses, Sakakini family, Katamon / בתים פלסטינים, בית סכאכיני, קטמון



Palestinian Houses, Kalabian family, Talbieh / בתים פלסטינים, בית קלביאן, טלביה