מנחה: ד"ר רון דודאי

תאריך פתיחה: 17 יולי 2013
ימי רביעי 17:00-20:00
4 מפגשים
 
לחברה האזרחית תפקיד ייחודי וחשוב בתהליכים של צדק מעברי. בקורס זה נרחיב ונעמיק על תפקידי החברה האזרחית בקידום ובפיתוח תהליכי צדק מעברי בעולם ובהקשר הישראלי והפלסטיני.

"צדק מעברי" הוא תחום של אקטיביזם ומחקר שעוסק באופנים השונים בהן חברות, מדינות והקהילה הבינלאומית מתמודדות עם מורשת של עוולות והפרות זכויות אדם. בהקשר זה פותחו ברחבי העולם בשנים האחרונות גישות משפטיות, פוליטיות וחברתיות להתמודדות עם עבר של אלימות פוליטית ודיכוי. המוסדות הבולטים של צדק מעברי כוללים לדוגמה ועדות אמת ופיוס, בתי משפט בינלאומיים, תוכניות פיצוי ושיקום, רפורמות מוסדיות, מודלים שונים של הנצחה וזיכרון, ויוזמות אמת ופיוס קהילתיות.

מטרת קורס זה היא להעמיק את הידע על מושגים תיאורטיים וכלים פרקטיים של צדק מעברי, במטרה לתרום לקידום פעילות מסוג זה בהקשר הישראלי-פלסטיני. הקורס יתמקד בלמידה של התפקיד שממלאים ארגוני חברה אזרחית בתהליכי צדק מעברי, מתוך כוונה ליצור דיון ולעורר השראה לפיתוח והערכה של כלים אפשריים בהקשר המקומי. במהלך הקורס ננתח ביחד פעילויות מהעולם הרחב ומאזורנו, עם דגש על היבטים פוליטיים, חברתיים ופרקטיים.

הקורס יועבר על-ידי ד"ר רון דודאי, מהתוכנית לצדק מעברי במרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטה העברית, והוא מאורגן על-ידי מחלקת החינוך של זוכרות.

מבנה הקורס:
הקורס יכלול 4 מפגשים, ויתקיים בימי רביעי, פעם בשבוע, מה 17.7.2013 ועד ה 7.8.2013 בין השעות 17:00-20:00. 
הקורס יערך בחדר הלימוד של עמותת זוכרות, רח' יצחק שדה 34, קומה 4, חדר 400, תל אביב.

להרשמה ופרטים נוספים: עמיה גלילי | amaya@zochrot.org | 03-6953155


תכנית המפגשים:

מפגש 1: השפעת חברה אזרחית על תהליכי צדק מעברי רשמיים
המפגש הראשון יתחיל במבוא לתחום של צדק מעברי, ומושגי המפתח של צדק, אמת, פיוס ותיקון. בהמשך נלמד על האופנים השונים בהם ארגוני חברה אזרחית משפיעים על תהליכים רשמיים של צדק מעברי. נבחן, לדוגמה, כיצד ארגוני חברה אזרחית תרמו לפיתוח נורמות והקמת מוסדות של צדק מעברי (כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי או ועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה), להעמדה לדין של מפרי זכויות אדם במדינות שונות, להקמה ופעולה של ועדות חקירה של האו"ם, ולאימוץ רפורמות מוסדיות ותוכניות פיצויים לקורבנות בהקשרים שונים. 

מפגש 2: חברה אזרחית והובלת תהליכים בלתי-רשמיים
במפגש זה נלמד כיצד, בהקשרים בהם ממשלות לא יסדו בעצמן מנגנונים של צדק מעברי, ארגוני חברה אזרחית הובילו תהליכים בלתי-רשמיים של אמת, פיוס ותיקון. נבחן כיצד, במה שמכונה לעתים "צדק מעברי 'מלמטה'", ארגוני חברה אזרחית פעלו במסגרת ועדות אמת בלתי-רשמיות, יוזמות פיוס ברמה הקהילתית, התנצלויות קולקטיביות בשם החברה האזרחית, הפקת ספרי לימוד אלטרנטיביים, או הנצחה פרטית וקהילתית. נדון בתפקיד שממלאים בהקשר של התמודדות עם העבר ארגונים של לוחמים לשעבר ושל קורבנות, ובפוטנציאל של הסטוריה שבע"פ, אמנות ומוזיאונים לתרום לאמת ופיוס. 

מפגש 3: מקרה מבחן – אמת ופיוס בצפון אירלנד
במפגש זה נלמד לעומק על תהליכי צדק מעברי והתמודדות עם העבר בצפון אירלנד. בעוד שעבור רבים המקרה של ועדת האמת ופיוס בדרום אפריקה הפך למקרה ההשוואתי המובהק ולעתים היחידי, המקרה של צפון אירלנד הוא מבחינות רבות רלוונטי בהרבה לסכסוך הישראלי-פלסטיני בשל אופי הסכסוך ואופי תהליך השלום שם. סוגית ההתמודדות עם העבר הפכה לאחד הנושאים הבולטים ביותר בפוליטיקה של צפון אירלנד, וב-15 השנים האחרונות פועלות שם יוזמות רבות בהקשר זה, ביניהן מנגנונים רשמיים ופעילויות של חברה אזרחית. לארגוני חברה אזרחית הייתה ויש השפעה עצומה על התהליכים בצפון אירלנד, הן בתרומתם להקמת מוסדות רשמיים על-ידי המדינה (כמו ועדת החקירה הממלכתית לארועי Bloody Sunday), והן ביוזמות בלתי-רשמיות (כגון פעולות פיוס של לוחמים לשעבר מהצדדים השונים). במפגש זה ננתח לעומק מקרה מבחן עשיר זה. 

מפגש 4: הערכה - דילמות ואתגרים של יוזמות חברה אזרחית
במפגש זה נתמקד בהערכה ביקורתית של פעולת החברה האזרחית בהקשר של צדק מעברי. תוך שימוש בכלים כלליים של הערכת ארגונים בלתי-ממשלתיים, נשתמש בדוגמאות מהעולם ומהאזור על מנת לנתח היבטים שונים בהתמודדות עם העבר על-ידי חברה אזרחית, במטרה לעודד דיון השוואתי ומעמיק. נדון בנושאים כגון: מהן בעצם המטרות והיעדים של יוזמות כאלו? כיצד לזהות ולהתמודד עם מתחים בין יעדים שונים (לדוגמה בין אמת ופיוס)?  מי הם קהלי היעד? כיצד ניתן לכמת ולהגביר את ההשפעה של יוזמות כאלו על החברה ועל תהליכים פוליטיים? איך יוזמות כאלו יכולות לקבל לגיטמציה ואמינות? נדון גם באתגרים השונים בפעילות פנים-קהילתית לעומת פעילות בין קהילות ובשאלות הנלוות של "איזון" וסימטריה, בתזמון העדיף לסוגי פעילות שונים, וביחסים בין יוזמות מקומיות לקהילה הבינלאומית. נסכם בחשיבה על פרקטיקות קיימות ובפיתוח דרכים נוספות ליישום צדק מעברי באמצעות החברה האזרחית בהקשר המקומי.