לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, לפני כשלושה שבועות, פנתה עמותת "זוכרות" לנשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' איתמר רבינוביץ, בבקשה להציב שלט ב"בית הירוק", שבחלקו הדרומי של הקמפוס, שיאזכר את "העבר המחוק של המקום", כהגדרתה. הבית הירוק הוא שריד לכפר הפלשתיני שייח מוניס, שעל אדמותיו נבנתה האוניברסיטה. כיום שוכנים בו מועדון האוניברסיטה על שם מרסל גורדון, מסעדה ואולם אירועים.
במקורו, הבית נבנה לפני כ-120 שנה והתגורר בו איברהים אבו כחיל, בן למשפחת בידאס המכובדת שחיתה בכפר. במלחמת העצמאות, אחרי בריחתם של תושבי הכפר, שכנה במקום מפקדת לח"י ואחרי הקמת המדינה שוכנו שם יהודים שלא נמצאו להם פתרונות דיור. עם התפתחותו והרחבתו של קמפוס האוניברסיטה לכיוון דרום, נהרסו בהדרגה רוב הבתים שנותרו ותושביהם היהודים פונו. במקומם הוקמו מבנים חדשים לפקולטות .
הבית הירוק יועד לשמש מועדון הסגל. ב-1991 הוא שופץ על פי תוכניותיו של האדריכל האיטלקי קמילו מנפרדי. רוב חלקי המבנה המקורי נהרסו והוא עוצב מחדש בסגנון אוריינטליסטי-מצועצע שהקשר שלו למקור קלוש. מועדון האוניברסיטה מתגאה בבית הירוק, שבפרסומים רשמיים מכונה "נכס ארכיטקטוני יחיד במינו שנשאר מהכפר שייח מוניס". בפרסומי מועדון האוניברסיטה מוזכרות קורות הבית והכפר, מהתקופה הפלשתית, דרך התקופה העותמנית והמנדטורית, תקופת המחתרות, תקופת הקמת המדינה ועד היום. התקופה שבה היה במקום כפר פלשתיני והקורות אותו ואת תושביו אינן מוזכרות.
בפרסומיו נדרש מועדון האוניברסיטה גם לתיאורים אדריכליים של הבית אחרי ששופץ, ונכתב בהם כי "מתכנני הבית שאפו לשמור על האלמנטים האופייניים". זאת בלי להזכיר את המקור הפלשתיני-האיסלאמי של אותם אלמנטים, שנוכסו גם לצורך עיצוב כמה ממבני הפקולטות החדשים באזור זה של הקמפוס.
עמותת זוכרות היא גוף ששם לו למטרה "להעלות לתודעת הציבור בישראל את החיים הפלשתיניים בתקופה שלפני 1948", כדברי איתן ברונשטין העומד בראשה, וה"מאמין כי לימוד הנושא ואזכורו ונוכחותו הפיסית במרחב ישנו את השיח הפוליטי באזור ויאפשרו התקדמות לקראת פתרון צודק". בין יתר פעולותיה של העמותה - שילוט השרידים של מאות היישובים הפלשתיניים שנהרסו ב-1948 וב-1967.
על הפנייה לנשיא אוניברסיטת תל אביב חתמו כ-200 בני אדם, בהם אנשי סגל וסטודנטים, תושבים מרמת אביב וצאצאים של תושבי הכפר. החותמים מבקשים כי האוניברסיטה תתקן את העיוותים בפרסומי המועדון ותציב על אחד מקירות הבית לוחית שבה יצוינו קורותיו המדויקות. "אין לראות במחווה כזאת דרישת בעלות, כמובן", הם מדגישים.
כיום, מוצבת בכניסה לבית הירוק לוחית ובה מוזכרים שמות האדריכל האיטלקי והבנאים שעסקו בשיפוצו ב-1991, ואפשר לחשוב שהבית הוקם בשנות ה-90 של המאה ה-20. העמותה מבקשת גם כי בקמפוס תוצב לוחית המציינת כי בחלקו הוא נבנה על אדמות שייח מוניס. "בהיותך היסטוריון, ודאי שתסכים עמנו כי מוסד תרבותי ראשון במעלה כאוניברסיטת תל אביב", כותבים אנשי העמותה לרבינוביץ, "מן הראוי לו שישמש דוגמה היסטוריות".
מדוברות האוניברסיטה נמסר, כי "יש חוקרים הכותבים כעת את סיפורה של האוניברסיטה, ונטפל גם בזה".
בשנים האחרונות מתעוררת בישראל מודעות לשימור מבנים וללימוד המורשת האדריכלית ההיסטורית בארץ, והתפתחו שיטות מחקר ותיעוד. באוניברסיטה נפתחה השנה תוכנית חדשה ללימודי שימור. אנשי המקצוע יוכלו לבטח לתקן את המעוות גם ברשימות המבנים והאתרים לשימור, שברובם המוחלט נעדרים מהם אתרים כמו הבית הירוק.